הכל

מרי שלום אהרון גדקה היה חכם בישוב נויד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר נויד נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: גדקה, חירק, צ'רף, תנעמי, מקיטאן, מנקדי, סיאני ועוד. יתכן והיה רב הקהילה. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי דוד חירק.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יחיא, שלום ואהרון השתתפו בתרומה, אך לא מצוין הסכום.

מרי שלום גומדאני היה חכם בישוב חיזי בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חיזי נמצא במחוז חאשד בצפון מרכז תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמש משפחות בערך: גומדאני, עמראן, שחב ועוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס לא מצוין סכום התרומה. מסעוד גומדאני, בן משפחתו, כנראה, תרם שלוש ריאל.

מרי אברהם גיאת היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא. נראה, כי אין מדובר במרי אברהם גיאת, אשר השתתף בויכוח ההלכתי הגדול שהיה בצנעא בסוף המאה הי"ח ותחילת המאה הי"ט, האם יש לברך בסעודות גדולות בכל שולחן או שאחד יברך לכולם. מרי אברהם חתם על אחת האגרות מהמאה הי"ט. לעומת זאת, בפנקס בית הדין מוזכר מרי אברהם בשנים תקכ"ה - תקכ"ט (1765- 1769).

ראשית, ביום חמישי כ"ט באייר בע"ז - תקכ"ו - 1766 נכתב בפנקס, כי מרי אברהם חייב שלושה רבעי קרוש ליהודה חבארה, והוא ישלם זאת בתשלומים כאשר יקבל את שכרו מכתיבת ספר תורה.

בפנקס בית הדין כתוב:

מרי שלום בן יוסף חיים גלוסקא (קורץ) נולד בעיירה סבלאן, הנמצאת במרכז מחוז חידאן, אשר בצפון תימן, בשנת תרכ"ו - 1866. בתחילת המאה העשרים היה רב הקהילה, שוחט ובודק כמקובל בתימן. הוא הכיר את התרבות האסלאם וכתב מכתבי בקשות למושלי המחוזות, ואחד מהם הוא מכתבו אל אבן אדריס בחג'אז. שילב תורה ועבודה כמקובל בתימן, והתפרנס מצורפות ותיקון כלי נשק.