הכל

מרי דוד בן יעיש היה חכם באזור נג'ראן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב נג'ראן נמצא מצפון לצעדה ולחידאן, והיום הוא בשטחה של סעודיה, אך בתקופות שונות היה הישוב בשטחה של תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ואחת משפחות בערך: עאבץ, עראקי, גמאל, מסעוד, סלוס, האדי, שעבלי, סהואן, צך, חלא, עואוי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי ורבי, משמע, ששמש רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יחיא, שלום וסעיד תרמו שש ריאל.

מרי דוד סעדיה היה חכם בישוב קרן ערה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב קרן ערה נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שתי משפחות בלבד: סעיד וגובני.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו יוסף תרמו ריאל ורבע.

מרי דוד סעדיה היה חכם בישוב קארה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. שני ישובים בשם קארה היו במרכז תימן, האחד באזור כ'מיר במחוז חאשד בצפון מרכז תימן, והשני בנפת רוס מדרום לצנעא. נראה, שכאן מדובר בנפת רוס. בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: קוריש, סעיד ועוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: סעיד, יחיא, יהודה ודאוד תרמו ארבע ריאל ורבע.

מרי דוד היה חכם בצנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם כתוב, כי סעדיה בן יחיא תנעמי גירש את אשתו רומייה בת מרי אברהם דוכ'אן, ביום שני ח' באייר ב"פ - תקכ"ט - 1769. בפסק הדין מפורטים סכומי התשלומים וזמני התשלום של הכתובה.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש סעיד בן יחיא אלתנעמי את אשתו רומייה בת מ"ו אברהם דכ'אן, וגבתה מכתובתה ששה קרוש מטלטלין, ונשאר לה עוד שני קרוש ורבע ושמינית... וקנו בקבלת ב"מ שלא יבואו בתביעות חוזרות הוא משלם את החוב במועדיו. יום ב' ח' אייר ב"פ.