הכל

מרי יוסף סעדיה ד'מארי היה חכם בישוב מנקדה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר מנקדה הוא אזור הכולל ארבע כפרים בנפת ענס באזור העיר ד'מאר, מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: ד'מארי, קוריש, נוני, אבקע, חרורי, בוטיל, מעוצ'ה, צולי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי משה שלמה ד'מארי (אנציקלופדיה ע' 92), מרי יוסף בוטיל (אנציקלופדיה ע' 37) ומרי שלום יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו סעיד תרמו ריאל אחד.

מרי סעדיה דמתי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם מפורט חובה של לולוה בת יהודה קנדיל לשלמה אחיה. פסק הדין מיום שני כ"ח בניסן בע"ז - תקכ"ו - 1766, ובו נכתב, כי חלק מהסכום רשום בשטר שבידי מרי סעיד - סעדיה דמתי.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנתה לולוה בת יודא אלקנדיל שהיא חבה לסלימאן אחיה חמשה קרוש, וסכום זה חלקו רשום בשטר שהיה ביד מ'(רי) סעיד אלדמתי, חוב אצל המנוח סלימאן חותר, וחלקו קנה לה כסות. יום ב' כ"ח בניסן בע"ז.

מרי סעדיה בן מרי שלום דקל היה חכם בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי מרי סעיד גירש את אשתו זהרה בת שלום דקל, ביום שני י"ט בתמוז בפ"ב - תקל"א - 1771. אף אביו מרי שלום היה חכם, עיין ערך הבא.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש מ"ו סעיד בן מ"ו סאלם אלדקל את אשתו זהרה בת סאלם אלדקל, וגבתה חובה בעינו ומחלה בכתובתה. יום ב' י"ט תמוז בפ"ב. וקנתה על זה.

באותו יום נכתב במסוודה, כי יחיא בן סאלם גירש את אשתו גמילה בת מרי סעיד אלדקל.

שם כתוב:

מרי חיים הבא היה מחכמי הישוב גבל עמר במאה הי"ט והעשרים. הישוב גבל עמר נמצא במחוז חגה ממערב לצנעא. הוא היה רבו של מרי שלום ברבי עואץ' דחוח הלוי, אשר נולד בשנת תרמ"ט - 1889, ואשר שמש בהמשך רב הקהילה. לפי זה נראה, כי נולד באמצע המאה הי"ט.

ביב': יוסף דחוח הלוי, עורך כתב העת אפיקים