הכל

בוסאני, שלום

מרי שלום בוסאני היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא. בכ"ג שבט תקל"ו - 1766 נכתב, כי מעוצ'ה בנו הודה שאין לו טענה או ערעור על נשיא קהילת יהודי צנעא, ר' שלום בן אהרן עראקי. לא ידוע מה הרקע לכך.

בפנקס בית הדין כתוב:

הודה מעוצ'ה בן מ'(רי) סאלם אלבוסאני שאין לו עוד שום טענה זכות או תביעה נגד אלשיך' סאלם בן הרון אלכהן אלעראקי יצ"ו. וכל רשימה שתופיע או טענה מצד מעוצ'ה או אישור בכתב אין לו תוקף עד לתאריך זה, ואפילו שבועה אין לו מהשיך' ואפילו ע"י גלגול. יום א' כ"ג בשבט בע"ז (תקל"ו - 1766).

בוצי, יחיא

מרי יחיא בוצי היה מחכמי הישוב היזם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר היזם נמצא במחוז ארחב מצפון לצנעא, לא הרחק מהעיר עמראן.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וחמש משפחות בערך: חדאד, בוצי, מימוני, נהמי, קארני, צארום, סלמי, צובארה, עמר, נהארי, עקבי, רדמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם מימוני.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. הוא מוזכר בפנקס פעמיים, פעם תרם ריאל ורבע, ובפעם השנייה לא כתוב הסכום.

בוצלי, שלמה

מרי שלמה בוצלי היה מחכמי הישוב בשאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בשאר נמצא בנפת חדא מדרום לצנעא, מצפון לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: בוצלי, תאם, ד'מארי, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא יוסף תאם, מרי יחיא ד'מארי ומרי שלום אברהם.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: שלום, משה, ישראל ואברהם תרמו ריאל אחד, ואחיו יחיא שלוש ריאל, וסעיד שני ריאל.

בורא, חיים

מרי חיים בורא היה דיין וכנראה אף ראב"ד במחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים. שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה לרבנות ולדיינות אשר העניק למרי חיים בן אברהם שרעבי, רב אזורי מטה יהודה (עיין ערך)*.

כתב ההרשאה ניתן ביום ראשון ג' באדר ברמ"ח - תרצ"ז - 1937. חתומים על ההרשאה: מרי חיים בורא, מרי משה בורא, מרי משה כלף ומרי סעיד עמראן. הוסיף את חתימתו שליח בית דין צנעא מרי שלום מחפוץ'. בכתב ההרשאה לא מצוין שם המקום, ועפ"י בתו של מרי חיים שרעבי, אביה נולד בכפר קובר במחוז שרעב, ונבחן אצל מרי חיים בורא בישוב מסילה.

תעתיק כתב ההרשאה ראה בערך הבא.

בורא, משה

מרי משה בורא היה דיין במחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים. שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה לרבנות ולדיינות אשר העניק למרי חיים בן אברהם שרעבי, רב אזורי מטה יהודה (עיין ערך).

כתב ההרשאה ניתן ביום ראשון ג' באדר ברמ"ח - תרצ"ז - 1937. חתומים על ההרשאה: מרי חיים בורא, מרי משה בורא, מרי משה כלף ומרי סעיד עמראן. הוסיף את חתימתו שליח בית דין צנעא מרי שלום מחפוץ'. בכתב ההרשאה לא מצוין שם המקום, ועפ"י בתו של מרי חיים שרעבי, אביה נולד בכפר קובר במחוז שרעב ונבחן אצל מרי חיים בורא בישוב מסילה.

להלן נוסח שטר ההרשאה:

בחור, חיים

מרי חיים בחור היה מחכמי הישוב סוכיבאת בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר סוכיבאת נמצא במחוז חאשד, ליד העיר קפלה, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: בחור, פגלי, דהארי, כותח, סלומי, עפארי, אשרף, גומדאני, מסעוד, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי אברהם בן יעקב, מרי יחיא מהאצרי ומרי שלום מסעוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם סכום של ריאל ורבע עם בנו סעיד.

בידה, שלמה בן יעקב

מרי שלמה בן יעקב בידה היה מחכמי הישוב בני אסעד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בני אסעד נמצא באזור אנס, מצפון מערב לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: קטר, עואץ', עמראן, מחפוץ', גומעי, בידה ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום סעיד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם סכום של ריאל אחד.

בן טובים, שמעון

מרי שמעון בן טובים היה המוכתר ורב שכונת התקוה בתל אביב, בשנים שלפני הקמת המדינה. הוא עלה לארץ, כנראה, בשנות העשרים או השלושים של המאה העשרים. הוא היה ממייסדי וממקימי השכונה, אשר נוסדה בשנת תרצ"ה - 1935 ע"י קבוצת "שמשון" ויוצאי תימן. רוב התושבים היו יוצאי תימן.

הוא היה אף פעיל גדול במחתרות.

נפטר, כנראה, בת"א בשנות השבעים.

בנין, בנין בן מנחם

מרי בנין בן מנחם בנין היה מחכמי העיר עדן במחצית הראשונה של המאה העשרים. שמו ידוע מתוך סידור כמנהג עדן. בהקדמה לסידור שולבו "מנהגים ונוסחי גירסאות" כמסורת יהודי עדן כפי שערך מרי בנין. משמע, שכתב קונטרס או חיבור כלשהוא העוסק בתיעוד מסורת יהודי עדן*.

בעזה, יוסף סעיד

מרי יוסף בן סעיד בעזה היה מחכמי הישוב מצעב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר מצעב נמצא באזור כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: בעזה, סודמי, אסנאף, מעוצ'ה, קשמה, סמין, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום בן יוסף בעזה ומרי יחיא בן אהרון.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין שהוא תרם סכום של ריאל ורבע, וכנראה אף אחיו שלום סעיד בעזה תרם ריאל אחד.

עמודים

Subscribe to הכל