גיאת, אברהם

מרי אברהם גיאת היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא. נראה, כי אין מדובר במרי אברהם גיאת, אשר השתתף בויכוח ההלכתי הגדול שהיה בצנעא בסוף המאה הי"ח ותחילת המאה הי"ט, האם יש לברך בסעודות גדולות בכל שולחן או שאחד יברך לכולם. מרי אברהם חתם על אחת האגרות מהמאה הי"ט. לעומת זאת, בפנקס בית הדין מוזכר מרי אברהם בשנים תקכ"ה - תקכ"ט (1765- 1769).

ראשית, ביום חמישי כ"ט באייר בע"ז - תקכ"ו - 1766 נכתב בפנקס, כי מרי אברהם חייב שלושה רבעי קרוש ליהודה חבארה, והוא ישלם זאת בתשלומים כאשר יקבל את שכרו מכתיבת ספר תורה.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנה מ'(רי) אברהם ג'יאת שהוא חב קרוש פחות רבע ליודא חבארה, וכי הוא ישלם ליודא רבע מכל סכום שיתן לו בעל ספר התורה שמ' אברהם כותב לפי הזמנתו. יום ה' כ"ט אייר בע"ז.

שנית, בפסק דין שניתן ביום שלישי ז' באדר א' ב"פ - תקכ"ט - 1769 מפורט הסדר תשלומים בין מרי אברהם גיאת ליחיא כסאר, כאשר התשלומים קשורים בכתיבת ספר תורה.

בפנקס כתוב:

קנה מ' אברהם גיאת שהוא ישלם את אשר ליחיא אלכסאר והנלוים אליו בשיעור עשרה חרוף החל מסדר תשא, וכל אימת שהתשלומים יצטברו לחמישים חרוף - קיבל עליו יחיא שהוא יקנה בכסף חומר לספר תורה להשלמתו. וישלים מ"ו אברהם את כתיבת הספר, ויקבל יחיא את המגיע לו ממחיר הספר תורה לכתושלם כתיבתו, וימשכו התשלומים ממ"ו אברהם עד שיסופק כל החומר הדרוש להשלמת ס"ת. והיה זה ביום ג' ז' אדר א' ב"פ.

במקום נוסף בפנקס מוזכר מרי גיאת, יתכן והכוונה אליו, אף כי אין ודאות בכך, כיון שהשם גיאת הוא גם שם משפחה וגם שם פרטי. פסק הדין ניתן ביום שלישי ו' באדר בע"ו - תקכ"ה - 1765.