הכל

מרי שלמה בצלי היה דיין בעיר ד'מאר, מן הערים העתיקות והגדולות ביותר בתימן, בתחילת המאה העשרים.

שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה שחתם עם רבנים נוספים, למרי שלמה בו יוסף מעברי. כתב ההרשאה נכתב בחודש אב ברל"ח - תרפ"ז - 1927, וחתומים: מרי יחיא סרי, מרי שלמה בן אברהם עוץ', מרי שלמה, מרי שלמה בצלי, מרי יעיש ומרי משה מעברי*.

בכתב ההרשאה לא מצוין המקום, וכיון שמרי שלמה נולד והוסמך לשחיטה במחוז ד'מאר, מסתבר, כי כל החכמים החתומים על כתב ההרשאה הם מאזור ד'מאר.

מרי חיים בן יוסף בשארי נולד בכפר אנג'ד או אלג'רה, בין צנעא לאנס, בשנת תר"כ - 1860. בילדותו חי תקופה מסוימת בצנעא, ולמד עם מרי אברהם עמראני, ויצק מים אצל הרב הראשי מרי שלמה קארה ומרי סעיד חזאני. בשנת המצור בתרס"ה - 1905 חי בכפר אלקארה שליד צנעא. לאחר מכן חי בכפר נגד אלמלאחי שבאנס.

הוסמך לרבנות, ושמש במחצית הראשונה של המאה העשרים רב לכל אזור אנס, בדרום מערב צנעא. חבריו: מרי שלמה גובני, רב כפר זיתים (אנציקלופדיה ע' 60), מרי יחיא אהרון ומרי משה שלמה. מתלמידיו: מרי יוסף חבצי ועוד רבים.

מרי יהודה בן יחיא בשארי נולד בשנת תר"ם - 1880 בערך בישוב אלגבי במחוז ריימה, מדרום לצנעא. הוא היה רב הקהילה סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

בתקופה זו מנתה הקהילה כארבעים משפחות: עוקבי, בשארי, עפגיין, נהארי, כהן, יצחק הלוי, סוכרי, עושמי, מועלם, עיטמוס, ימני, יוסף סעיד, אללונטה, ועוד. הקהילה היהודית גרה בנפרד מהמוסלמים, והיו בה שני בתי כנסת: של משפחת בשארי, נוסח בלדי, ובה כארבעים מתפללים, ובית כנסת של משפחת עפגיין, נוסח שאמי, ובה כשלושים מתפללים. שלוש מקוואות היו, אחת לטבילת הנשים, אחת ללמד ילדים לשחות ואחת לבית העלמין.

מרי סעדיה בן שלמה בשירי היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא. בפעם הראשונה כתוב, כי גירש את אשתו שמחה בת עמר בשירי ביום שני ח"י באדר בע"ט (תקכ"ח - 1768), ובפעם השנייה נכתב, כי ביום שני כ"ג באייר תקכ"ט - 1769, גירש את אשתו שמחה בת עמר אלבשירי.

השמות זהים, ולכן ברור, כי מדובר באותו זוג אשר התגרש פעמיים, בהפרש של ארבעה עשר חדשים.

היא גבתה סכום של ששה קרוש וחצי, ואת יתרת החוב היא אמורה לגבות מביתו הנמצא באזור רחבה, מצפון לצנעא, עפ"י שמאות של "שאלף הבנאי".