הכל

גמליאל, אברהם

מרי אברהם גמאל - גמליאל היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. הכותרת היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח, המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות שלה מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד.

שמו מוזכר ברשימת החכמים משנת תקנ"ה - 9517.

להלן קטע מהפסק:

גמליאל, אברהם

מרי אברהם גמל - גמליאל היה חכם בישוב גרן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר גרן נמצא בין צנעא לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: גמל - גמליאל, צעטי, הדאראת, ועוד. שמש רב הקהילה כנראה, בהסתמך על העובדה, כי הוא היחיד המתואר מרי ורבי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם חצי ריאל. בהמשך כתוב, כי רומיה בת אברהם אלגמל תרמה שני ריאל, ונראה שהיא בתו.

גמליאל, חיים

מרי חיים גמל - גמליאל היה חכם בישוב חאפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חאפה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: גמל - גמליאל, קרואני, סייאני, אעגם, קטיעי, דחרוג, סודמי, רמצ'אן, ועוד. חכמי הקהילה בתקופתו: מרי יעקב בן מרי אברהם סייאני ומרי חיים בן סעיד קרואני. שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.

גמליאל, יוסף

מרי יוסף גמל - גמליאל היה מחכמי העיר צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום ראשון ח' במרחשון בע"ז - תקכ"ו - 1766, כי אשת מדינה ובתו של מרי יוסף גמאל הגיעו להסכם פשרה ביניהם.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנתה אשת מדינה ובת מ"ו יוסף אלגמל שכבר נעשתה ביניהן פשרה, לפיה נשאר אצל אשת מדינה רבע ושמינית קרש, גמר כל התביעה, תפרע על ראשון ראשון לפי יכולתה. יום א' ה' חשון בע"ז.

גמליאל, יחיא בן מרי שלום

מרי יחיא בן מרי שלום גמליאל היה חכם בישוב כ'מיר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. העיר כ'מיר נמצאת בנפת חאשד, כשמונים ק"מ מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונים וארבע משפחות: גרשי, שריאן, קהא, קארטה, דרין, שוכר, זביב, פרחי, צאלח, גראפי, מגהז, הילה, שלחום, גומדאני, מהאצרי, שוקרי, עזירי, מוושר, שמחי, משרקי, צברי, אשתר, סרי, מלחאן, חדאד, נעוס, מכייט', בשארי, בעזה, מעוצ'ה, אדור, גמאל, מנקד'י, רדאעי, זראגי, צ'נין, סיבהי ועוד.

חכמים נוספים בתקופה זו: אביו מרי שלום, מרי דוד אדור, מרי שלום שוכר, מרי יחיא זביב, מרי יוסף מוושר, ומרי שלום מוושר.

גמליאל, שלום

מרי שלום גמליאל היה חכם בישוב כ'מיר בתחילת המאה העשרים. הוא אביו של מרי יחיא בן שלום, עיין ערך קודם. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיר כ'מיר נמצאת בנפת חאשד, כשמונים ק"מ מצפון לצנעא.

גמליאל, שלום בן סעדיה*

מרי שלום בן סעדיה גמאל - גמליאל נולד בצנעא בז' בניסן תרס"ז - 1907. אמו, נעמי בת מרי אברהם בדיחי, מגדולי חכמי צנעא.

למד תורה אצל ר' יוסף ד'הבאני, מרי שלום קורח, מרי יחיא נסים מנצורה ועוד. מגיל צעיר התוודע לאנשי השלטון המוסלמים, ובגיל י"ד שנים נלווה לסבו מרי אברהם בדיחי לפגישה עם האימאם, כדי לשחרר ממאסר את מרי יחיא מנצורה.

גמליאל, שלמה

מרי שלמה גמאל - גמליאל היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד פרטי, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. הכותרת היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד.

שמו של מרי שלמה גמליאל נמצא ברשימת החכמים האמצעית משנת ב"ק - תקמ"ט - 1789.

גראמה, אהרון

מרי אהרון גראמה היה חכם בישוב גבל צאפח בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה גבל צאפח נמצאת בנפת ארחב מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חאזי, מנס, מבורת, מחפוץ', ד'הבאני, גראמה, ד'מארי, סעאדי, קהלאני, קוזי, הזמי, לדאני, נגאר, ירימי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ', מרי שלמה נהארי, מרי שלום קהלאני ומרי יחיא אלשיך.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שני ריאל, ואף בנו יחיא תרם ארבע ריאל.

גראמה, ישראל

מרי ישראל גראמה נולד בתחילת המאה העשרים בעיר אלקפלה במחוז חאשד, בצפון מרכז תימן.

עלה לארץ בעלייה הגדולה, ושמש רב הקהילה בכפר פרדיה בגליל, שנקרא גם פרוד. משם עבר להתגורר בעיר אשקלון.

נפטר באשקלון, ולא ידוע לי מתי.

עמודים

Subscribe to הכל