הכל

שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר הועתקו במקום בשנים רס"ט-תי"ז (1509-1657). זיהוי הכפר בנפת סנחאן, כנראה, מבוסס על כתב היד משנת רע"ב-1512 שם כתב הסופר: "אלחצ'ור אלעליא מן מכלאף סנחאן", כדלקמן.

כתב היד הראשון הוא מדרש החפץ, אשר העתיק הסופר והחכם מרי משה בן יוסף אלבלידה, מגדולי חכמי תימן במאות ט"ו וט"ז, בישוב אלגרן מן ער בני אעצב. בכתב היד ש"צ דפים הכתובים בעברית ובערבית, כמקובל בתקופה זו בתימן. נכתב במימון ובהזמנת ר' סעדיה בן מחפואץ' (מחפוץ') אלזקל.

בקולופון כתוב:

מרי יחיא אבו רוס היה מחכמי הישוב רגום בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר רגום נמצא בנפת בני חוביש, ליד הערים טוילה ומחוית, מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה עשרה משפחות בערך: אכוע, אבו רוס, חמדי, צובארה, צנעאני, קרואני, חימי, הזמי, יצחק וחאשדייה. חכמי הקהילה הנוספים בתקופה זו: מרי יוסף אכוע ומרי יחיא יצחק.

שמו ידוע לי מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. הוא תרם סכום של שני ריאל ורבע.

ר' אברהם חיים העתיק בשנת תרס"ב - 1902 ספר ליקוטים. לא ידוע מקומו באופן ודאי, ויש להעריך, כי הועתק בכפר דוג'אם שבמחוז איב, בהסתמך על העובדה, כי כתב היד הובא לארץ משם.

כתב היד הוא ספר ליקוטים קטן, האופייני לתימן בתקופה זו, ובו: אלפא ביתא, נוסח גטין ושטרות, וליקוטים בנושאים שונים.

בקולופון של כתב היד כתוב:

נשלמה ביום שני דהוא כ"ו לחדש שבט שנת ברי"ג לשטארי ותרס"ב ליצירה, הב"ה ימהר בביאת משיחנו אכי"ר, אנס"ו קל וצעיר אברהים חיים.

מרי אברהם בן יחיא היה, כנראה, רב הקהילה היהודית בישוב ד'יפאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ד'יפאן נמצא במחוז ארחב מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: בוני, קארני ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע שהיה רב הקהילה. שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין שהוא ובנו מרי יעיש תרמו סכום של ריאל, ואף אחיו לוי תרם ריאל נוסף.