הכל

אדור, יחיא

מרי יחיא אדור היה חכם בישוב צ'ולימה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הוא אביו של מרי חיים אדור, ראה ערך קודם. העיר צ'ולימה נמצאת במחוז חאשד מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבעים וחמש משפחות בערך: אדור, עמראני, מנצור, שרוי, מנס, ג'לי, גהדרי, סוכיתל, קוזלה, נגאר ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: בנו מרי חיים אדור (ראה ערך קודם), מרי שלום עמראני, מרי יחיא בן חיים ומרי יוסף מנצור.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי אביו, הוא ואחיו דוד, כנראה, השתתפו בתרומה בסך ריאל אחד.

אהרון

מרי אהרון היה מחכמי הקהילה היהודית בישוב רחבה, כעשרים ק"מ מצפון לצנעא, בשנת תקל"ט - 1779. לא ידוע שם משפחתו. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא.

בפנקס בית דין כתוב:

גירש יוסף בן אברהם את אשתו זהרה בת מ"ו (מרי ורבי) הארון מן אלרחבה, יום ה' ד' שבט ב"צ (לשטרות - תקל"ט - 1779).

אהרון

מרי אהרון היה מחכמי העיר צנעא בשנת תקל"ב - 1772. לא ידוע לי שם אביו ושם המשפחה.

שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי אהרון בן מרי סעיד חגבי גירש את אשתו חביבה בת יוסף חנאט'ם. בהמשך מפורט חלוקת הרכוש "ישומו לה בנוכחות מ"ו (מרי ורבי) הרון ומ'(רי) דוד הנציגים שלהם".

בפנקס בית הדין כתוב:

אהרון

מרי אהרון היה חכם בישוב חאז בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב חאז נמצא בנפת המדאן, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות בערך: נגאר, עמראן, והב, עמאר, חטאבי, חבארה, חאזי, יצחק ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יחיא והב, מרי שלום חבארה, מרי משה נגאר ובנו מרי חיים, ומרי חיים עמראן.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יוסף ויחיא תרמו סכום של שני ריאל, משה ובנו חיים ריאל ורבע, ושלום ובניו: אברהם, יחיא וחיים שני ריאל ורבע.

אהרון יוסף

מרי אהרון יוסף היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן מדרום לצנעא, ומצפון לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, סעדי, קאפח, אשתר ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלום חנש ובנו מרי סעיד, מרי שלמה חנש, מרי סעיד סאלם, מרי שלום יחיא ובנו מרי נסים, מרי יחיא קרואני, מרי יוסף חכימה, מרי חיים קאפח, מרי משה יחיא, מרי נסים סאלם ומרי עואץ' אשתר.

אהרון בן יוסף

מרי אהרון בן יוסף היה חכם בישוב מודאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב מודאן נמצא במחוז ברט בצפון תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: לבי, קעטבי, שוכר, סעואני ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יחיא בן שלמה (הוא מוזכר באנציקלופדיה ע' 216 בתור סופר, ועפ"י הפנקס משמע שהיה חכם), מרי דוד בן עואץ' קעטבי, מרי יחיא בן יוסף, מרי דוד בן סעיד ומרי סעיד בן יוסף.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.

אהרון מחפוץ'

מרי אהרון מחפוץ' היה חכם בישוב גרוף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. ידועים לי שני ישובים בשם גרוף בתימן, האחד במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא, והשני במחוז רדאע מדרום לצנעא, ולא ידוע בודאות באיזו ישוב מדובר. עפ"י ההקשר נראה שהכוונה למחוז רדאע.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מחפוץ', עוצ'ה, סעיד, יעיש, דאוד ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלמה סעיד, מרי יעקב מחפוץ', מרי יעקב דוד, מרי שלום סעיד, מרי מחפוץ' דוד ומרי שלמה דוד.

אהרון בן סעדיה

מרי אהרון בן סעדיה בן אהרון היה חכם בישוב מחתוייה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב מחתוייה נמצא במחוז ברט מצפון תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מהאצרי, גאהלי, ערגי, גמיל, שעתאל, פרחי, גמאל, גדקה, גומדאני, קמבור, הילה, תנעמי, צאלח, יצחק ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי משה מהאצרי ומרי משה שעתאל.

שמו ידוע לי מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי אביו סעיד והוא תרמו ריאל אחד.

אחמד, יוסף בן סעדיה

ר' יוסף בן סעדיה אחמד העתיק את ספר ההפטריות בישוב דרבין בתחילת המאה הי"ט. לא ידוע לי היכן נמצא הישוב דרבין.

בכתב היד ק"א דפים, 22 שורות בעמוד, גודל הדף 22x15. ההפטריות מנוקדות בניקוד עליון, בשונה מהמקובל בתימן לגבי ניקוד פסוקי מקרא. מנהגי ההפטריות עפ"י מנהג תימן, ובתלת דפורענותא, בין י"ז בתמוז לט' באב, כפי שפסק מהרי"ץ.

בקולופון כתב הסופר, כי סיים להעתיק ביום שישי ח' באב שנת "אלהי"ם", דהיינו, פ"ו. קיימת אפשרות שמדובר במנין השטרות ב' פ"ו, שהיא שנת תקל"ה - 1775, ואפשרות נוספת, שמדובר למנין בריאת העולם תקפ"ו - 1826.

אחמר, מעוצ'ה

מרי מעוצ'ה אחמר היה מחכמי צנעא, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ובח"י באייר בצ"א - תק"מ - 1780 נכתב בפנקס, כי משה בנו גירש את אשתו לולוה בת מרי יוסף סיאני. העובדה, כי לא צוין שם מקום לאחר שמו, מלמד, כי היה מצנעא.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש מוסי' בן מ"ו (מרי ורבי) מעוצ'ה אלאחמר את אשתו לולוה בת מ'(רי) יוסף אלסיאני, ונשאר לה מכל זכויותיה שלושה קרוש וחצי, מועד אחרון לתשלום סוף תמוז בצ"א. יום ג' ח"י אייר בצ"א.

עמודים

Subscribe to הכל