הכל

הכפר נמצא באזור גבל ברע, סמוך לעיר הנמל חודידה, מדרום מערב לצנעא. במערב תימן בסמוך לחוף ים סוף, לא חיו יהודים רבים עקב מזג האויר הקשה, ולכן נראה שאף בכפר זה לא חיו יהודים רבים.

לפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לישוב גורן.

הכפר ג'ריס ידוע לי מסוף המאה הי"ח. בשנת תקמ"א- 1781 העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום הכהן חגבי- משנוי את מדרש חמדת הימים לר' שלום שבזי. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת תקמ"ד-1784 העתיק סידור בישוב נגד אלבעאדן, ועל סמך ישוב זה זיהיתי את הכפר ג'ריס בנפת בעדאן שבמחוז תעיז. אף כי יתכן כי הכפר ג'ריס נמצא במקום אחר, והסופר גלה לנגד אלבעאדן מאוחר יותר.

בכל האזור שבין צעדה לעקיק נמנו עשרים משפחות יהודיות.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ג'ריר ארבע משפחות יהודיות בערך: חמשה גברים, שבע נשים ושמונה ילדים. שם המשפחות: נגאר, הרון ועצר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שמונה יהודים: 4 יתומים, אלמנה אחת, שני נשואים, שתי נקבות וששה זכרים. גיל העולים: 5 ילדים, 2 מעל עשרים שנה ואחד מעל שישים שנה. שני גברים התפרנסו מנפחות, ואשה אחת התפרנסה מקליעת סלים.

שם המשפחה: הרון, ושם המשפחה הקודם של האשה: חריזי.

הכפר גרירה שכן על גבעה, במרחק של שני ק"מ מכ'ובנייה, לא הרחק מרצ'מה ואלגלוב.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי במקום ר' יחיא בן שלום הלוי, חכם ושוחט גם ליהודי כ'ובנייה, שם חיו י"ג משפחות.

לא ידוע מספר המשפחות בכפר ושם המשפחות. הכפר מוזכר בספריהם של הרב צדוק יצהרי ובנו מרדכי, בהקשר למסלול בריחתם מהאימאם.