צפירה, ברכה

צפירה, ברכה

זמרת וחלוצה של הפצת הזמר המזרחי. ירושלים 1910-תל אביב 1990. בתו של הרב יוסף צפירה. נתייתמה בגיל רך, גדלה במשפחות מאמצות בירושלים ולמדה בכפר הנוער "מאיר שפיה". בראשית שנות השלושים למדה זמרה ומשחק ושם פגשה את נחום נרדי, פסנתרן ומלחין. השניים נישאו והרבו להופיע יחד כשהוא מלווה אותה בפסנתר ומעבד את השירים שהביאה לו, מהם רבים משירי תימן. באותן שנים היתה הזמרת הייצוגית של היישוב העברי בארץ. סיורי הקונצרטים שלה עם נרדי בגולת אירופה ובארץ היו לשם דבר והם גם הקליטו לחברות התקליטים העולמיות. ב-1939 נפרדו דרכיהם וצ' החלה לשתף פעולה עם מלחינים שעלו מאירופה בשנות השלושים: פאול בן-חיים, עדן פרטוש, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ, מרק לברי ומנחם אבידום. היא לימדה אותם את שירי המזרח והם עיבדו למענה את השירים לצורך הופעותיה בליווי פסנתר ותזמורת ובהרכבים. משנות החמישים גם חיברה כמה לחנים ועסקה בציור.