יהדות תימן מהווה אחד האוצרות החשובים ביותר של כתבי יד יהודיים לספרות העתיקה ולספרות ימי הביניים: מקרא, משנה, תלמוד, גאונים, הרמב"ם. הם נודעים בעיקר בשל דיוקם הרב, וכתוצאה מכך שימרו נוסחים שלא נשתמרו בכתבי יד מקהילות אחרות.
עיירה בין ביצ'א (במרחק כ-70 ק"מ ממנה) לדת'ינה. 18 משפחות יהודיות בחסות הסולטאן מוחמד אלג'בלי. המשפחות החשובות: ד'מארי, דאעוס, מרחום, זכריה, קעטבי, אחול ומנצור. התפרנסו מצורפות וממסחר קמעוני. אחת המשפחות ייצרה תחמושת. היו גם בעלי אחוזות.
חי ופעל בסוף המאה ה-16 ובראשית ה-17. כתב פירוש 'אלשרח עלי ג'מלה הלכות אלחיבור' - ביאור לפירוש זכריה הרופא על ה'יד החזקה' להרמב"ם (עד ברכת כהנים בספר אהבה. כתב יד). נכתב באתתקי"ב לשטרות (השס"א/1601).
חי במחצית השנייה של המאה ה-15. מוצאו בחמדה שבתימן. כונה גם אלעדני על שם ששהה תקופה מסוימת בעדן. חניך האסכולה המימונית ומאחרוני חכמי תימן שיצירתם כתובה בהשפעת הספרות העברית בספרד בימי הביניים.
רב. נולד בהג'ר (צפון תימן) ב-1884, ונפטר ב-1966 בקריית עקרון. עלה ארצה ב-1949 לאחר ששהה כשנתיים במחנה גאולה בעדן. כבר בגיל 20 התפרסם כרב וכמורה צדק בעירו ובגיל 40 פרש ממלאכה והקדיש עצמו ללימוד הקבלה.
גדול משוררי תור הזהב בספרד בימי הביניים. טודילה-מצרים, 1075-1141. כתב כאלף שירי חול ושירי קודש שרבים מהם נעשו נכסי צאן ברזל של עם ישראל לכל קהילותיו. חשובים במיוחד שירי ציון שלו שבהם הביע את אהבת העם לארצו ואת כיסופיו אליה.
