עיירה בתימן מצפון-מערב לצנעא, בראש הר בגובה 3,000 מ', מוקפת חומה. 60 משפחות היהודים חיו בנפרד מן המוסלמים, ובהן: ג'ספאן, עמראני, בדיחי ושוכר. בית כנסת אחד. עסקו בקדרות, בסנדלרות, בחייטות ובתפירת מעילי עור.
שם קונפדרציית שבטים גדולה בתימן ועל שמם ידועים כמה יישובים ברחבי תימן ובשניים מהם היו קהילות יהודיות: א) כ'ולאן, ממזרח לצנעא ומדרום מזרח לתנעם. ידוע גם בשם רבוע כ'ולאן על שם השוק האזורי המתקיים בו בימי רביעי בשבוע.
יישוב במחוז ירים בתימן. 50 משפחות יהודיות שחיו בנפרד מן המוסלמים, ובהן: יהודה, עוקיש, עזאני ובית חסן. ראשי הקהל: סעיד עוקיש, יחיא חיים, יוסף דוכ'אן, יהודה סאלם וחיים יהודה חסן. היה להם רק בית כנסת אחד (שאמי).
עיירה בתימן, מרחק יום הליכה דרומית לצנעא. התקיימה בה קהילה יהודית ולה ארבעה בתי כנסת, כרגיל — משפחתיים. הנהגת הקהילה היתה נתונה בידי רב הקהילה ששימש גם עאקל, שאסף את הג'זיה מכל המחוז. עיסוקי היהודים: נפחים, נגרים, רצענים, חייטים וסנדלרים.
בקרבת כור, שהיתה סמוכה לתחום החסות הבריטית, היתה רק עיר אחת שהתגוררו בה יהודים: אום-שאעה. 15 משפחות יהודיות התגוררו בשלושה בתים בלב בתי המוסלמים בחסות עאקל מוחמד אחמד. בית הכנסת היה מבנה בפני עצמו ולידו המקווה. ליד בתי היהודים היה המסגד.
מינרל גבישי. שימש לכחילת גלגל העין לצורך חיטוי ומרפא וליופי (הבלטת העין). כחלו את גבות העיניים של התינוקות כדי לזרז את צמיחת השערות. ה"מכחלה" (קרן הפוך), שפופרת שהכילה את הכחל ובתוכה או בצדה הונח ה"מיל" (המכחול).
יישוב הררי במרחק יומים מצפון לצנעא. יישובים סמוכים: אשרף, ג'וף, מעשר, שהארה, מפתאח, מחאבשה. בתי הערבים בנויים בצלע ההר ובתי היהודים בתי אבן במישור. במקום 50 משפחות יהודיות. האוכלוסיה הערבית גדולה פי חמישה.
חברה רווחה שהקימו יהודי צרפת ב-1860 ומטרתה לסייע בשמירת זכויותיהם של בני קהילות יהודיות נרדפות במזרח אירופה, בצפון אפריקה ובמזרח ולקדמם מבחינה השכלתית ותרבותית.
