צנעא, 1941-ירושלים 1997. עלה ארצה בעל כנפי נשרים. חוקר הספרות החדשה של יהדות המזרח ומרצה באוניברסיטאות בן-גוריון בנגב ובר-אילן. למד באוניברסיטה העברית וכתב את עבודת הדוקטור באוניברסיטת בר-אילן.
דיין. חי בצנעא 1610-1690. ממנהיגי הדור בגלות מוזע. חתום על שטרות ועל פסקי דין עם הראב"ד שלמה מנזלי לאחר הגלות. נכדו הוא ר' אברהם הלוי אלשיך. הקים בית כנסת בצנעא.
נולד ב-1923 בכפר מרג'מה בתימן, מחוז מזחאן סמוך לתעז, עירו של ר' שלום שבזי. כבר מילדותו נודע כבר-אוריין. התייתם מאביו בגיל חמש. קהילת מזחאן, ברובה יהדות של קבלה וכיסופים לגאולה, עלתה כולה ארצה כ-15 שנה לפני קום המדינה. משפחת רצון התיישבה בתל אביב.
משוררת, מלחינה וכוראוגרפית. נולדה בירושלים ב-1911. כלת פרס ישראל תשל"ג. התייתמה בגיל צעיר וגדלה בפנימיות בצפת ובכפר הנוער "מאיר שפיה". למדה בסמינר לוינסקי ושימשה כגננת שנים רבות. מראשוני המלחינים של הזמר הישראלי.
עיירה קטנה במרחק 40 ק"מ צפונית לעדן. אחד היישובים שהיו בגבול בין תימן לעדן בשליטת סולטאנים בחסות בריטניה. נמצאת במישור מדברי חם ושחון. הבתים בנויים לבני חימר בצבע האדמה. היו בה כ-50 יהודים בלבד שעסקו במסחר ובצורפות.
באלמכ'בזה: רקיק לחם מבצק שמרים, מקומח ונמתח על פני כרית מיוחדת (מכ'בזה) עם ידית מתאימה המסייעת להצמדתה על דופן טאבון או על מכשיר גריל מיוחד, שהונהג בארץ כתחליף שימושי.
בצנעא: צעיף כותנה עליון של היהודייה המבדילה מן המוסלמית שכיסתה גופה בצעיף בדגם שונה. בד מודפס בדגם סימטרי בצבעי שחור, אדום-בורדו ולבן. אשה לא תצא מביתה ללא הצעיף והיה קל להבחין מרחוק בקבוצת נשים יהודיות.
ההריון והלידה היו ציר חייה של האשה התימנייה. הלידה התרחשה בבית בסודיות בחברת נשים בלבד ובנוכחות מיילדת מנוסה שתפקידה היה מכריע במיוחד בלידות קשות. הנשים ילדו בכריעה ולא בשכיבה. כדי לזרז את הלידה נתנו ליולדת מזון נוזלי ושיקוי עשוי מצמחים ועוד.
מאז המאות הראשונות לספירה נתקבע בכל קהילות ישראל המנהג לשלב פיוטים בתוך תפילת היוצר (והמעריב) ובתפילות העמידה השונות, בדרך כלל כתחליף לנוסח הקבע הכתוב בפרוזה.
