פזמונאי, מלחין וזמר. נולד בישראל ב-1948. קנה מקום של כבוד במאבק למען שילוב הזמר הישראלי הים-תיכוני ("הזמר המזרחי") ברפרטואר של הזמר הישראלי המתחדש, מאבק שהסתיים בהצלחה בנוכחותו המרשימה של הצליל המזרחי בתרבות הישראלית.
נולד בצנעא ב-1915. עלה ארצה ב-1935, לאחר נדודים עם אביו ברחבי תימן, עדן וחבש ולימודים ב"חדר" ובבית ספר אנגלי-יהודי. אוטודידקט בעל השכלה כללית רחבה. ממייסדי קיבוץ רבידים. עד 1945 היה פועל בפרדסים ובבניין.
מושב בעמק יזרעאל כארבעה ק"מ צפונית-מערבית לצומת מגידו. מקור השם בפסוק משירת דבורה "תדרכי נפשי עוז" (שופטים ה, כא). משתייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1952 על ידי עולי תימן במקום ששכנה בו מעברת העולים "מנסי" ונקרא תחילה בשם זה.
לצד השירה, ענף היצירה הנרחב ביותר בספרות תימן. אך לאמתו של דבר, החיבור היחיד בתחום זה הוא מדרש הגדול לר' דוד עדני, שהוא קומפילציה של מדרשים. במסורת יהודי תימן משמשת המלה מדרש במשמעות פירוש, וכך מכונה גם פירוש רש"י בהעתקות תימניות בשם מדרש שלמה.
יישוב בתימן מהלך יום וחצי רגלי מצפון לצנעא. כ-200 משפחות יהודים גרו בנפרד מן המוסלמים (היהודים בהר והמוסלמים במישור). ארבעה בתי כנסת (שניים שאמי ושניים בלדי). הרב סאלם מוסה קעשה המשיך לשרת את קהילתו בארץ בכפר יעבץ.
התשלום שהעניק החתן לאבי הכלה ונועד לסייע לו לקנות לה בגדים ותכשיטים. בדרך כלל הוסיף אבי הכלה סכום נאה משלו לצורך זה. לאחר הנישואין נהגו לאמוד את ערך הבגדים והתכשיטים ורשמו את ערכם הסופי בגב שטר הכתובה.
