הכל

חג כפול הוא יום ירושלים: יום שחרור ירושלים וחג הישועה הגדולה שנעשתה לישראל במלחמת ששת הימים. כל מי שחווה את תקופת הכוננות וההמתנה לא ישכח את הימים רוויי המתח והאימה שקדמו לפרוץ הקרבות. בעקבות ניצחונו המהיר והמזהיר של צה"ל, ובתוך תחושת הפורקן שאפפה את אזרחי המדינה, נראתה אותה חרדה כדאגה מוגזמת, חסרת הצדקה. אולם כמי שחקר את שורשי המלחמה ואת נסיבותיה למדתי לדעת מה חמורה היתה הסכנה לעם ולמדינה, וכיצד נמנעה מאיתנו פורענות קשה ח"ו שאין לשער את ממדיה. כל יהודי מאמין חש בליבו כי יד עליונה היתה בכך.

צום י"ז בתמוז הוא אחד מצומות הציבור שתיקנו חכמים לאחר חורבן בית שני, ועל כן הצום בא לידי ביטוי גם בתפילה.

עיון בסידורי תימן הקדומים ביותר מלמד, כי בערבית לליל תענית אין אף תוספת פרט לאמירת ענינו בתוך העמידה, למרות שעדיין הצום לא החל בתחילת הלילה אלא רק מעלות השחר, כפי שכתב במפורש רס"ג בסידורו.סידור תכלאל בכתב יד - תימן, המאה ה-16

רבנו הרמב"ם כתב בהלכות תפילין:

חודש סיון ראש השלישים / פאר החדשיםהאגודה לטיפוח מורשת יהדות תימן
והשמים יתנו טלם / ועצי הגן ישאו חילם
ובו מבחר מועדי אדוני / והיום אשר בחר בו אדוני
וירד על הר סיני / להנחיל דתו ללומדי תעודתו

יש לזכור שהציצית היא רק אמצעי עזר לקיום המצוות ובהתעטפות בה כהלכתה יזכה האדם לשמירה והצלה שהרי הולך בזכותה בדרך ה' שמזכרת לו בכל עת ועת את מציאות ה', ציווייו ואזהרותיו, וכן היא מזכירה לו בכל עת את תכלית האדם עלי אדמות שהיא קיום מצוות ה' בקדושה ובטהרה, ומזכירין אלה יועילו לאדם מאד ויחזקו בו את מעלת יראת ה' שהיא היא ראשית החכמה ובה האדם אדם – "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ' (משלי ג,ו).האגודה לטיפוח מורשת יהדות תימן

בתקופה האחרונה מליל שני של פסח ספרנו ספירת העומר כל עדה כמנהגה. הרב רצאבי כבר הביא בספרו את פסיקת הרמב"ם ולאחריו השו"ע שבליל שני של פסח, מתחילין לספור ספירת העומר, וסופרין מעומד (שו"ע המקוצר סימן צב' א).

http://www.teman.org.il/sites/default/files/1ujyco1eq.jpgוששה דברים הן מצותן מעומד וסימנם על"צ של"מ, ואילו הן: עומר, לולב, ציצית, שופר, לבנה, מילה.

ובכולם כתוב "לכם".

סבי כמוהר"ר יחיא אלאביץ' היה בן מארי סאלם בן מארי סעיד בן מארי יחיא אלאביץ' הדיין בן מארי שלמה. כשבא ר' יעקב ספיר לחקור את יהדות תימן, פגש במארי סעיד אלאביץ', בנו של מארי יחיא אלאביץ' (הראשון), אשר סיפר לו על אביו מארי יחיא שהלך עם ר' ברוך (שליח אשכנזי מא"י) לחפש את עשרת השבטים. ר' ברוך נהרג ומארי יחיא נעלם ולא נודעו עקבותיו.[1] מסופר עליו שפעם באו אליו הציבור שיתפלל על הגשמים, והוא נשא כפיו השמימה כחוני המעגל שאמר בשעתו, לא אזוז מפה עד שתתמלא בקשתי.

ננתח את השם "יוחאי" ודומיו לכבוד ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר.http://www.teman.org.il/sites/default/files/1ujyco1eq.jpg

עמודים

Subscribe to הכל