הכל

לוי, דוד בן סעדיה

מרי דוד בן סעדיה הלוי נולד בכפר אלנאצרי שבמחוז איב בדרום תימן באמצע המאה הי"ט.

הוא שימש רב הקהילה. מתלמידיו המובהקים מרי עודד בן חוזה כהן, אשר החליף אותו בתפקיד לאחר פטירתו, ושימש רב הכפר אלנאצרי. בניו דוד וראובן נפטרו בחדרה מספר שנים לאחר העלייה, סביב שנת תשי"ב (1952).

נפטר, להערכתי, בשנת תר"פ-תר"צ (1920-1930).

לוי, דוד בן עמרם

מרי דוד בן עמרם לוי היה דיין בצנעא בשנת ש"ל (1569). נולד, כנראה, בצנעא בתחילת המאה הט"ז.

הוא חתום על מכירת תאג' בשנה זו, לאחר חתימת מרי סעדיה בן יוסף, ראב"ד כנראה. תאריך המסמך הוא מיום שישי, כ"ו בתשרי ש"ל (1569).

כתב היד המקורי נעתק בשנת אתתכ"א (ר"ע - 1510) ע"י הסופר ר' דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה, ממשפחת הסופרים המפורסמת ביותר בצנעא. כה"י נמכר פעמים נוספות.

בשטר מכר נוסף מסוף שנה זו, יום חמישי, כ"ה באב ש"ל (1570) חתומים שני דיינים אחרים: מרי יוסף בן אברהם ומרי יוסף בן בנימין כהן, ואולי ניתן להסיק, כי שני הדיינים הראשונים נפטרו בשנה זו.

לוי, דוד בן צאלח-צדוק

מרי דוד בן צאלח-צדוק לוי היה מנהיג וזקן הקהילה היהודית בישוב הג'ר, שבמחוז חידאן בצפון הרחוק של תימן. נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט.

יתכן ובנו הוא מרי צדוק דוד הלוי, אשר שמש רב קרית עקרון ע"ע.

בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ שימש ראש הקהילה. הוא תיאר את קשיי העלייה לארץ החל מגל של רעידות אדמה בצפון תימן בשנים תש"ב-תש"ג (1943-1942), המשך בתלאות העלייה מהצפון הרחוק של תימן ועד לעדן בדרום הרחוק של תימן, המשך בסירוב הבריטים לאשר את כניסת היהודים לעדן ועוד.

לוי, דוד בן צדוק

ר' דוד בן צדוק לוי היה ממנהיגי אחת הקהילות היהודיות באיזור קעטבה שבדרום תימן, באמצע המאה העשרים.

הוא חתום על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי הערים קעטבה, חדד, דמת ועוד בדרום תימן. האישור מיום שלישי, י"ט בכסלו תש"ה (1945). איתו חתום ר' דוד בן משה כ'ובאני.

כנראה, שהוא חתום על המכתב לד"ר ביגל - מנהל מחנה העולים גאולה שליד עדן, בשנת תש"ו (יוני-יולי 1946). ד"ר ביגל רצה לדלל את המחנה, והוא ומנהיגים נוספים שלחו לו מכתב בנושא.

לוי, דוד בן שלמה

באחד מכתבי היד מן המאה הי"ח כתוב שיר המיוחס לר' דוד בן שלמה הלוי. לא ידוע מקומו.

בכה"י קס"ח דפים. מנוקד עד דף 14, כולל פיוטים ובהם שירים ונַשְוַד לרשב"ג, ריה"ל, ר"ש שבזי, ר"י אלצ'אהרי ור' דוד בן שלמה הלוי.

חי, א"כ, לא יאוחר מהמאה הי"ח.

שיר נוסף- ממעלות גבהי זבול- פרסם רצון הלוי, ואף הוא לר' דוד בן שלמה הלוי.

לוי, זכריה-יחיא בן אברהם (אלשיך) דיין, צנעא, מאה י"ז

מרי זכריה-יחיא בן אברהם הלוי נולד בצנעא בשנת שע"א (1611). הוא היה דיין בצנעא בסוף המאה הי"ז לאחר גלות מוז"ע. נכדו הוא הנגיד מרי אברהם בן שלום הלוי, וע"ש תפקידו נגיד, החלו הוא ומשפחתו להתכנות בשם אלשיך.

בשנים שלפני גלות מוז"ע, עד שנת תל"ט (1679), חתומים על פסקי דין ומסמכים הקשורים לבית הדין דיינים אחרים, ואת חתימותיו מצאתי רק בשנים שלאחר הגלות. מכאן אני מסיק, כי מונה לדיין לאחר הגלות, או לכל המוקדם לאחר שנת ת"ל (1670). בפסקי דין מלפני הגלות, בשנים תכ"ט (1669) ות"ל (1670), חתומים הדיינים מרי שלמה מנזלי, מרי אהרן בן דוד הכהן ומרי שלום בן משה ד'מארי.

לוי, זכריה בן משה

ר' זכריה בן משה הלוי העתיק או מימן את ספר אלכאפי - המספיק לר' תנחום הירושלמי בשנת תרל"א (1871). לא ידוע מקומו בוודאות, אך מסתבר כי הועתק בצנעא, שכן הועתק מכתב יד שהיה בבית כנסת מהרי"ץ בצנעא. בכה"י קמ"ג דפים. בכה"י גם הגהות שרובן ממהרי"ץ, וניתן, א"כ, להסיק כי כתב היד המקורי אשר העתיק ר' דוד בן נחום בן עודד הלוי מהעיר תנעם בשנת שפ"ז (1627), היה לנגד עיני מהרי"ץ, וכנראה, שמהרי"ץ אישית כתב את ההגהות על כתב היד. כתב היד המקורי נשאר בבית כנסת של מהרי"ץ בצנעא, ועל פי כתב יד זה העתיק ר' זכריה בן משה הלוי את הספר בשנת תרל"א (1871).

בקולופון כתוב:

לוי, זכריה בן סעדיה

מרי זכריה בן סעדיה הלוי היה מחכמי תימן במאה הט"ו עפ"י הערכה. לא ידוע מקומו.

שמו ידוע מחישובים שעשה לשנת השמש, לצורך קביעת הלוח העברי. לא ידוע האם מדובר בחיבור עצמאי או פירוש להלכות קידוש החודש לרמב"ם.

לוי, זכריה בן סעדיה

ר' זכריה בן סעדיה הלוי העתיק נביאים וכתובים בלי התורה וסיים ביום ו', י"ב באב תע"ג (1713). לא ידוע מקומו.

בכה"י ק"ע דפים, ואין בו פירושים. נעתק לשימוש אישי ולא למכירה. מצבו היה קשה כמפורט בקולופון.

בקולופון כתוב:

עמודים

Subscribe to הכל