לדאני, שלום בן זכריה
ר' שלום בן זכריה לדאני העתיק שלושה חיבורים בעיר תנעם שבמרכז תימן בשנים רנ"א-רנ"ג (1491-1493).
כתב היד הראשון (כת"י קולומביה) הוא מדרש תנחומא חלקים א'-ב', שהעתיק בעיר תנעם בשנת רנ"א (1491), במימון ר' סעדיה בן דוד חראזי. בכה"י קס"ג דפים, הדף הראשון חסר.
בקולופון כתוב:
"בחמשא בשבא דהוא עסרין ותרין יומין בירח אדר שנת אלפא (ותמני) מאה ותרתין שנין לשטרי במאתא תנעם... סימן טוב על מריה סעדיה בן דוד אלחראזי... הכותב שלום בירב... (זכ)ריה אללדאני".
אחרי הקולופון, שיר בסדר א'-ב' הפותח במילים "משל למה ישראל דומין ישראל בלא אחת", וכן ציוני לידות של שלמה בן משה מעברי בשנת תר"ו (1846) (דף 116ב') ועוד.
כתב היד השני (כת"י קאפח 66) הוא ספר המצוות לרמב"ם. השלים את הכתיבה ביום ה', ח' בניסן רנ"ב (1492), והוזכר בפתיחה לספר המצוות לרמב"ם מהדורת ר"י קאפח.
כתב היד השלישי (כת"י קאפח 89) הוא, כנראה, המשכו של כתב היד השני, ובו הלכות הרמב"ם ספר הפלאה, קורבנות וטהרה. סיים את ההעתקה ביום ראשון, כ"ו באייר שנת רנ"ג (1493).
בכה"י ר"ט דפים. נכתב במימון ר' סעדיה בן דוד חראזי, אשר מימן גם את מדרש תנחומא בשנת רנ"א (1491).
בקולופון כתוב בדף 60 ב':
"נשלם... אתת"ד שנין לשטרי (רנ"ג - 1493) במאתא תנעם, (ל)סעיד בן דאוד בן אברהים אלחראזי. יזכה הכותב קל הקלים עפר רגלי המבינים שלום בירב אבא מרי זכריה בן שלום בן זכריה בן סעדיה הידוע אללדאני, אלהים ימחול לי... (מכאן מתורגם לעברית) לפי שכל זמן שהאדם קשור בחומר הגס אי אפשר לו שלא ישגה ויטעה, לכן אתה המעיין בספר הזה אם מצאת בו טעות תקנהו".