הכל

מרי יעיש מנצור כהן היה רב הישוב אגברי שליד העיר סדה בתחילת המאה העשרים. בקהילה היו כמאה יהודים. שימש רב הישוב לפני שנת תרצ"א (1931), שכן משנה זו שימש בתפקיד מרי יחיא מנצור כהן, כנראה אחיו.

הוא חתום על הסמכת מרי מסלם בן יחיא וחש לשחיטה בג' בשבט תר"פ (1920).

מסתבר, כי נפטר סמוך לשנת תרצ"א (1931), ואז מרי יחיא מנצור כהן, כנראה אחיו, החליפו בתפקיד.

מרי יפת כהן היה חכם בתימן במאה הט"ו. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

הוא ידוע מתוך פירוש להפטריות שכתב בנו ר' עמרם בן יפת כהן במאה הט"ו. הוא כותב פירושים בשם אביו כמו "אמ' ר' יפת נע"ג" (דף 6ב'), "דרש ר' יפת נע"ג" (דף 38א'), "דרש ר' יפת נע"ג אלדמשקי" (דף 12ב'). מהכינוי "אלדמשקי" ניתן, אולי, ללמוד שמוצאו מדמשק.

בכה"י מ"ב דפים, ובו פירושים ודרושים להפטריות, מהפטרת פרשת בא עד הפטרת דברים. ממקורותיו: מדרשים וספרי מחשבה. רוב ההפטריות נפתחות במילים "אמר הדרשן".

ר' יפת בן דוד כהן העתיק את סידור פעמון זהב שחיבר וערך מרי יצחק ונה, בעיר מעבר לפני שנת תי"ד (1654). את הסידור והפירוש השלים ר' סעדיה בן מעודד בשנת תי"ד (1654). הסידור נכתב במימון ר' דוד בן שלמה כהן. בכה"י ק"מ דפים, אינו שלם, ובדפים הנמצאים מועתקים: סליחות, פיוטים עם פירוש קצר לר"י ונה, ופ' קצר בשוליים והלכות בערבית. הסידור נכתב, כנראה, במקביל להשלמות והוספות ר"י ונה בסידורו במשך עשרות שנים, והסידור הועתק באמצע המאה הי"ז בערים ד'מאר, רדאע ומעבר, משולש הערים בה פעל.

בקולופון דף 105 א' כתוב:

מרי יצחק בן מרי יצחק כהן נולד, להערכתי, בעיר עדן באמצע המאה הי"ט. הוא היה ראב"ד ורב ראשי בעיר עדן. למד תורה אצל אביו, מרי יצחק כהן, הרב הראשי לעדן, אך בנו לא החליף את אביו בבי"ד, שכן בשנת תרמ"ח (1888), לאחר פטירת אביו, שימשו חברי בית דין עדן: מרי מנחם בנין, מרי שמואל נסים דיין ומרי משה עודד. בשנת תרמ"ט (1889) מונה לדיין, וחברי בית הדין היו עפ"י סדר זה: מרי בנין בן מרי מנחם בנין, מרי יצחק כהן ומרי יעקב בן מרי משה עודד. לאחר שנה זו מונה לראב"ד ושימש בתפקיד כארבעים שנה.