הכל

יפת בן אברהם

מרי יפת בן אברהם היה דיין בשרעב במאה הי"ט-כ'. לא ידוע שם הישוב שבמחוז שרעב, וכן לא ידוע מתי בדיוק פעל.

היה דיין בחברת ראב"ד מרי דוד חדה, הרב הראשי למחוז שרעב. מרי סעדיה חוזה המזכיר אותו בספרו, מתאר את הנס שעשה מרי דוד חדה בהקשר לסיפור של עגונה במשך י"ב שנים, כאשר כל החכמים התירוה ורק הוא ושני רבנים אסרו, וכעבור שנים התברר שנמצא הבעל.

יפת בן יפת

מרי יפת בן יפת היה דיין בבי"ד של הישוב כיאריא בדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא חתום על תשובות חכמי תימן לשאלות הרב אברהם קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובה מהתאריך יום שלישי, ט' בשבט תרע"א (1911), וחתומים עפ"י סדר זה: מרי סעדיה בן שלום כהן, מרי שלמה בן אברהם כהן, מרי יהודה סעדיה הכהן, מרי שלום שלמה, מרי זכריה בן שלום הכהן ומרי יפת בן יפת.

יתכן ומדובר בשני הרכבים של בית הדין, או חכמים ומנהיגים מהקהילה ששימשו בעלי תפקידים כמו: שוחטים, גבאי צדקה וכדומה.

יפת בן מעודד

ר' יפת בן מעודד היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ת'ראת בשנת שפ"ה (1625). הוא חתום עם ר' סעדיה בן עודד הלוי על כתב גרושין בישוב ת'ראת. הבעל הוא סעיד בן נגים. יתכן והוא חתום בתור עד. אולי הכוונה לישוב בני תרית מצפון לצנעא ולרחבה.

יפת בן משה

ר' יפת בן משה העתיק דיואן בישוב אלחריקה במאה הי"ט עפ"י הערכה. בקולופון לא מוזכרת השנה אלא כ"ה בתמוז, וכנראה שנשמטה השנה במהלך הכתיבה. בכה"י קע"א דפים.

בקולופון דף קס"ו, ב' כתוב:

"זה הכותב יפת בן משה בן מ"ו יפת פרחס (פנחס?) הב"א יזכהו לשמחת חתנים ולשורר בו הוא וזרעו וזרע זרעו עסכ"ה. ונשלם בחמשה וכ' לחודש תמוז בקרית אלחריקה, וכל המוצא טעייה אל ידינני לכף חובה, ואשאלה אלהי יזכינו לכתוב עוד אחרים וכל הלועג על זאת יגפנו ה'".

יפת בן נתנאל בן ישעיה

מרי יפת בן מרי נתנאל בן ישעיה הוא בנו של מרי נתנאל בן ישעיה מחבר המדרש מאור האפילה בשנת פ"ח-פ"ט (1328-1329). הוא העתיק את ספר המצוות לרמב"ם בשנת קי"א (1351).

בכה"י קס"ט דפים, בשפה הערבית, בראש כה"י עניין המצוות בצורת טבלאות.

הקולופון חסר בתחילתו ושם כתוב:

"...הלבלר הקטן, קטן הסופרים... יפת בר' נתנאל בר' ישעיה ת...".

יצחק

ר' יצחק, ידוע מקטעי הגניזה, כי היה תורם קבוע לישיבת א"י במאה הי"א-י"ב. לא ידוע שם אביו ומשפחתו, ולא ידוע מקומו בתימן.

ראש הישיבה שלח לו ברכות. נראה, כי הייתה במשפחתו מסורת של תרומות, ובקטעי הגניזה כתוב כי גם בנו, מרי כלפון בן יצחק, היה יודע ספר ותורם קבוע. מקטעי הגניזה נראה, כי בשנת דתתצ"ב (1132) היה עדיין בחיים.

נפטר, א"כ, לאחר שנת ד'תתצ"ב (1132).

יצחק

ר' יצחק העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת תע"ג (1713). לא ידוע שם אביו, משפחתו ומקומו.

בכה"י ע"ט דפים, ובו הלכות שחיטה לרמב"ם, ובשולי הדפים פירוש ענייני בעברית ופירוש מילים בשפה הערבית יהודית המכונה "פירוש הגרי".

בקולופון כתב היד הצלחתי לזהות את המילים הבאות:

"למען שהו ימחול לי... מה ששגיתי... אני הקטן הצעיר והשפל יצחק ב... ג"ק המכונה... והשלמתיו באלול שנת תע"ג (1713) לחיין... ושנין נפישין".

יצחק

ר' יצחק העתיק סידור בשנים תקכ"ח-תק"ל (1768- 1770) בישוב קרץ אלחג'ל. שם אביו מחוק בקולופון ואינו ידוע לי. הסידור נכתב לתלמידו ר' יוסף בן שלמה הלוי אלדרג, בתקופות שונות. ישנם מספר קולופונים שונים. בכה"י קכ"א דפים.

החלק הראשון הוא סליחות ואשמורות שנכתב בשנת תקכ"ח (1768), החלק השני הוא אזהרות לרשב"ג וכתר מלכות שנכתב שנה לאחר מכן, והחלק השלישי תפילות לר"ה ויו"כ והושענות לסוכות.

בקולופון לחלק השני כתוב:

עמודים

Subscribe to הכל