הכל

מרי אברהם בן יוסף יצחק כתב פירוש להפטריות. להערכתי חי במאה הי"ז-י"ח במרכז תימן ואולי בצנעא. הוא ידוע לי מתוך ספר ההפטריות עם פירוש שהעתיק וחיבר מרי יוסף בן אברהם יצחק בשנת תק"א (1741), ולכן הפירוש להפטריות קודם לשנה זו. ואולי הוא מאבות משפחת יצחק הלוי המפורסמת בצנעא, ממנה יצאו רבנים ראשיים. מסתבר, כי הוא ממשפחתו של מרי יוסף בן אברהם יצחק (ע"ע).

בהקדמה לחיבור כותב הסופר:

ר' אהרן בן אברהם הלוי יצחק העתיק את מדרש הגדול לחומש שמות במאה העשרים. לא ידוע זמן מדויק.

בכה"י של"א דפים, ובשולי הדפים הערות ופירושי מילים קשות מספר המרגלית.

ר' חיים בן משה יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תרמ"ז (1887). אחיו של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

עלה לארץ בשנת תרפ"ב (1922), היה פעיל ציבור, עסק רבות בטיפול בבעיות שהתעוררו לקהילת יוצאי תימן בירושלים, הקים את בית הספר ענף חיים לילדי תימן בירושלים, ממקימי ישיבת ימין משה, ממייסדי שכונת מחניים בירושלים, מבוני הארץ וחלוציה עוד לפני הקמת המדינה.

הוציא לאור את סידור ענף חיים ועוד.

נפטר בירושלים בי"ט בתשרי תשל"ו (1975).

מרי יוסף בן אברהם יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תר"ס (1900). בהיותו בן חמש שנים היה הרעב הכבד בצנעא - חוזת אלנפר, ורבים מיהודי העיר מתו. למד תורה והוסמך לרבנות ע"י מרי יחיא קאפח ומרי יחיא אביץ', מגדולי החכמים בצנעא.

משפחתו, משפחת יצחק, הייתה אמידה מאוד והתפרנסה מעיבוד עורות. היו לו שבעה אחים ואחות אחת אשר נפטרה בצנעא. אחיו המפורסם הוא מרי שלום בן אברהם יצחק הלוי, רב קהילה בקרית אונו.