הכל

מרי שלמה בן ראב"ד מרי שלום בן צאלח חתוכא שימש ראב"ד בעיר רדאע והחליף את אביו. שימש, כנראה, ראב"ד משנת תרע"ג (1913) בערך, מאז שנפטר אביו, עד לאחר שנת תרפ"ח (1928) בערך, בה הוא חתום על פסק דין.

שימש ברבנות בשני הרכבים, עם הדיינים מרי יחיא בן משה עומיסי ומרי צאלח בנימין בהרכב הראשון בשנת תרע"ג (1913) בערך, ובהרכב השני עם מרי יחיא מניה ומרי יחיא בן מרי יחיא עומיסי עד לשנת תרפ"ח (1928) בערך. מרי יחיא עומיסי החליף אותו בתפקיד, ושימש ראב"ד עד לעלייה הגדולה לארץ.

אברהם טביב נולד בעיר חידאן בצפון הרחוק של תימן בשנת תרמ"ט (1889). התפרנס ממקצועו צורף ומתקן כלי נשק. בשנת תרס"ז (1907) או שנתיים מאוחר יותר עלה עם משפחתו לארץ בשיירה הגדולה מהעיר חידאן. היה פעיל מקומי בכרמי ראשון לציון.

עסק רבות בצורכי ציבור, נבחר בשנת תרע"ח (1918) לועד המושבה, ושימש נציג התימנים באסיפת הנבחרים בראשון, ועד לשנת תרצ"א (1931) היה חבר הועד הלאומי. היה חבר באחדות העבודה.

ר' יחיא בן שלום טביב העתיק סידור לחגים בחודש אב שנת תרל"ה (1875), לא ידוע מקומו.

בכה"י תפילות החגים: שלושת הרגלים, פורים ותעניות. הסידור מתחיל מבדיקת חמץ בפסח, מזמור החג. הנוסח והמנהגים אופיינים לסידורי תימן במאה הי"ח. בסדר התעניות מציין במפורש, כי הוא מעתיק את מנהג הספרדים, שכן בסידורי תימן הקדומים אין נוסח מיוחד הנאמר בתעניות. השלמת הכתיבה הייתה ביום רביעי, ג' באב תרל"ה (1875). לוחות השנים מתחילים משנת תר"ל (1870).

בקולופון כתוב:

מרי שלמה בן יוסף טביב היה ראב"ד בגבל צבר שבמחוז חוגריה, ומגדולי המקובלים בדרום תימן בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. נולד באמצע המאה הי"ט.

מצבו הכלכלי היה טוב והיה אמיד ביותר. היה נוהג להתבודד וגר ביחידות. היה נוהג ללמוד קבלה במרכז גבל צבר ללא חשש מהמוסלמים. היה קם באופן קבוע באמצע הלילה ללמוד תיקון חצות, והסתגף רבות כדי לקרב את גאולת ישראל. מידי פעם היה נפגש בקביעות עם המקובל מרי דוד יעיש חדד כל פעם בביתו של השני, כדי ללמוד תורה וסודות עליונות בתורת הקבלה.