טייבי-טובי, שלום בן יהודה

מרי שלום בן יהודה טייבי-טובי נולד בצנעא בשנת תרע"ה (1915). למד תורה אצל גדולי חכמי צנעא, מרי סעדיה עוזרי ומרי יחיא ערוסי. נשא לאשה את בת רבו מרי סעיד עוזרי. נחשב מחכמי כניס אלאוסטא - מרכז השאמי בצנעא. מידידיו של הר"י צוברי, הרב הראשי ליהודי תימן במרכז הארץ. בשנת תש"ט (1949) עלה לארץ בעלייה הגדולה, והיה מראשוני התימנים בשיכון ה' בני-ברק. עניו וצנוע ביותר, לא חשש לכבודו, והתפרנס שנים רבות מעבודתו כשרת, למרות היותו מגדולי החכמים והמקובלים, תופעה אופיינית לחכמי תימן הצנועים.

מידי לילה היה קם בחצות הלילה ללמוד קבלה, עם הצדיק המקובל הספרדי רבי שלום חדד בבית הכנסת הספרדי בשיכון ה'. היה מתפלל בבית הכנסת התימני הראשון בשיכון ה' "ענף חיים", היה מרי של בית הכנסת והעביר שיעורי תורה. בעיקר התפרסם בקולו הערב, ורבים, ואף אני בנערותי, היינו הולכים לבית הכנסת לשמוע את קולו הערב ותפילתו המרגשת. בימים נוראים נענה להפצרות הרבות, והיה החזן הקבוע בבית הכנסת נוה שלום ברמת עמידר בר"ג. זכורני, כיצד היה מנהל את סעודות המצווה ביופי רב ובהדר, עפ"י המסורת הקדומה המדויקת של יהודי תימן.

בדרשות אצל אבלים היה דורש דרשות מעמיקות ביותר, לא אופייניות ברמתן לדרשנים המקובלים.

מראשוני חכמי התימנים אשר דגלו בשילוב תורה ועבודה. בניו אשר למדו במוסדות ממ"ד, משמשים בקודש: הרב זכריה - ראש הכולל בישיבת ההסדר כרם דיבנה, הרב יהודה - ר"מ בישיבה תיכונית ורב בית כנסת, עו"ד חיים - שופט תעבורה ועוד.

ספר לזכרו יצא בשנת תשמ"ח בעריכת בנו, הרב יהודה בשם אחרית לאיש שלום.

נפטר בבני-ברק, ט' באלול תשמ"ז (1987).