הכל

טובים בן דוד

מרי טובים בן דוד היה דיין בבי"ד של הישוב אלהיגאם שבמחוז שרעב בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.

טוילי, אהרן בן שלמה

ר' אהרן בן שלמה בן חלפון בן אביגד טוילי העתיק סידור בישוב ועלאן שליד צנעא וסיים ביום ו', י"ג במרחשון ת"ה (1645).

הסידור הוא של ר"י ונה "פעמון זהב" עם פירוש חידושין בשולי הדף. בכה"י קל"ט דפים, ודפים מסוימים הושלמו בכתיבה מאוחרת. בהגדה של פסח הוא מעתיק את הפירוש בערבית להגדה. רשימת בעלי כתב היד לאחר הקולופון: יוסף בן סעיד אלכלפי משנת בנ"ח לשטרות (תק"ז - 1747) ועוד.

בקולופון כתוב:

"נשלם זה הסידור... ביום שישי דהוא תלת עסר בירח מרחשון שנת אתתקנ"ו שנין לשטרי (ת"ה - 1645) במאתא ועלאן דעל בירא דמיא אלענברודה מותבה. והכותב אהרן בן שלמה בן חלפון בן אביגד אלטוילי".

טוילי, דוד בן כלף

ר' דוד בן כלף טוילי העתיק, כנראה, תאג' עם מחברת התיג'אן בעיר צנעא במאה הי"ד-ט"ו, יחד עם ר' דוד בן מנצור מודלי. לא ידוע תאריך מדויק.

הוא אולי אביו או מאבות אבותיו של ר' כלף בן דוד טוילי, אשר העתיק מספר חיבורים במאות ט"ו-ט"ז כדלקמן. קשה לזהות בוודאות, האם היה קשר משפחתי בין הסופרים והחכמים ממשפחת טוילי, כיוון שבמאות י"ד-ט"ז העיר טוילה הייתה מרכז גדול של תורה בתימן, ורבים מכתבי היד מתקופה זו הועתקו בעיר. קשה לדעת, האם היו כולם בני משפחה או שעל שם עירם טוילה כונתה המשפחה טוילי.

טוילי, זכריה בן אביגד

ר' זכריה בן אביגד טוילי העתיק בישוב ענבר סעד, שבמחוז אחוית, את פירוש רש"י והטור לתורה בשנת תי"ח (1658). הישוב מדרום לצנעא.

לפירושים ישנן הגהות, קטעי מדרשים ופירושים נוספים בכתיבה מאוחרת. הספר מכונה "צפחת השמן" ונכתב במימון זכריה בן שמריה. בכה"י קמ"א דפים.

ישנו קולופון עיקרי, וקולופון לתוספות אשר נכתב בעיר עזאן.

בקולופון העיקרי בסוף חומש שמות כתוב:

"הכותב... זכריה בן אביגד... אלטוילי, על שם זכריא בן שמריא הידוע אלמכונה... אתתקס"ט לשטרי (תי"ח - 1658), במאתא ענבר סעד מן בלאד אחוית".

טוילי, יוסף בן דוד

מרי יוסף בן דוד טוילי כתב חיבור העוסק בנושא שחיטה וטרפיות בצנעא בשנת שי"ב (1552). בכה"י ק"ו דפים.

בחלק הראשון י"ד הפרקים ברמב"ם - הלכות שחיטה; חלק ב' התקבצו חכמים - הקדמת הרמב"ם לפיה"מ, בחלק השלישי חיבר שיר: "אפתח פי ברשות שמים וברשותכם רבות בורא ניב שפתים" העוסק בהלכות שחיטה, בחלק הרביעי פירוש בערבית על שבעת הפרקים מהלכות מאכלות אסורות לרמב"ם, והחלק החמישי פירוש בערבית על י"ד פרקי הרמב"ם כולל י"ג עיקרים בפרק רביעי. העתיק וכתב את הפירושים לעצמו.

בקולופון כתוב:

טוילי, יוסף בן שלמה*

ר' יוסף בן שלמה טוילי היה, כנראה, נגיד או ראש סידור שהעתיק ר' יתר בו שלמה לר' יוסף קהילה באחד הישובים היהודיים במרכז תימן בשנת רע"ח (1518).

הוא מימן את העתקת התורה בשנה זו. מעתיק כתב היד הוא הסופר ר' יתר בן שלמה בן דוד, המפרט את שושלת היוחסין שלו עד פרץ בן יהודה בן יעקב. פירוט שושלת היוחסין מפורט בכתב יד נוסף אשר העתיק בשנת רנ"ח (1498).

טוילי, כ'לף בן דוד*

ר' כ'לף בן דוד טוילי העתיק מספר חיבורים אשר הגיעו לידי בסוף המאה הט"ו ותחילת המאה הט"ז בישובים טוילה וצברה שבמרכז תימן.

כתב היד הראשון - רמב"ם נזיקין ושופטים, אשר העתיק בשנת רנ"א (1491) בעיר טוילה (כת"י קאפח 73). כה"י הוא, למעשה, שני כתבי יד נפרדים, האחד כת"י שהעתיק ר' יתר בן כוכב הלוי בשנה זו בעיר סוד, מקום מגורי משפחתי בתימן, מצפון לצנעא, והחלק השני הוא העתק ר' כלף בן דוד טוילי בעיר טוילה בשנה זו.

בקולופון כתוב:

טוילי, סעדיה בן שלמה

ר' סעדיה בן שלמה טוילי חיבר שירים, פיוטים, תפילות וכדומה. חי במרכז תימן, וכנראה בצנעא, בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים.

שיר אחד פורסם ע"י יוסף חסיד בתאג' (ירושלים תשכ"ח, לפני חלק התפילות). חלק משיריו עוסקים בשוד וברצח של יעקב שרעבי בצנעא בשנת תרנ"ה (1895). שיריו הועתקו במספר כתבי יד בהעתקות שונות.

טוילי, שלום

מרי שלום טוילי היה חכם, ואולי אף דיין, בצנעא לאחר גלות מוז"ע בשנת תל"ט (1679). שמו מופיע ב"אגרת הבשורות" שכתב ראב"ד הקבוע הראשון לאחר הגלות, מרי שלמה בן סעדיה מנזלי, ושלח לקהילות השונות. הוא מוזכר עם הדיין מרי יחיא בן אברהם הלוי, אשר צאצאיו כונו אלשיך, הדיין מרי שלום צבטאני, מרי אהרן אוסטא, ראב"ד מרי יחיא בן יוסף כהן ועוד.

קטע מהאגרת בכתיבת ידו של ר' יחיא בן ראב"ד מרי יוסף קארה (ר' יחיא נפטר בשנת תרמ"ז (1887) פורסמה ע"י הר"י צוברי. למיטב ידיעתי, האגרת המקורית נעלמה, ואף העתק שלם מהאגרת לא נמצא בידינו. זהו השריד היחיד לחלק מן האגרת.

עמודים

Subscribe to הכל