הכל

חסן יוסף

מרי חסן יוסף היה דיין וראב"ד בעיר גוירה אשר במחוז חוגריה שבדרום תימן בסוף המאה הי"ט. אביו, מרי יוסף חסן ממשפחת אלקליעה, היה מקובל גדול ובעל מופת ונפטר בשנת תרי"ג (1853). לפי זה, בנו מרי חסן נולד במחצית הראשונה של המאה הי"ט, כנראה בעיר אלגוירה.

בעיר אלגוירה היה בית כנסת אחד, בית דין קבוע. הוא היה הישוב היהודי הגדול ביותר במחוז חוגריה. לא היו בה סוחרים, אך רובם היו עשירים.

חסן בן יחיא

ר' חסן בן יחיא היה מנהיג בישוב חמדה נונה, כנראה, באזור זראגה בשנת תרל"ט (1879). הוא חתום על כתובה, כדרכם של המנהיגים בתימן, ליחיא בן שלום וחנה בת אלהברי. אחריו חתום ר' שלום בן חסן.

יתכן ושניהם חתמו בתור עדים בלבד.

חסן יעיש

מרי חסן יעיש היה דיין וראב"ד בעיר גוירה, העיר הגדולה ביותר במחוז חוגריה שבדרום תימן, בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. הוא היה דיין בבי"ד בראשות מרי חסן יוסף, ועם מרי יעיש מוסא. לאחר פטירת מרי חסן יוסף שימש ראב"ד.

נפטר בעיר גוירה במחצית הראשונה של המאה העשרים, כנראה.

חסן בן יעקב

מרי חסן בן יעקב היה דיין וראב"ד בישוב מורבעה שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע לי מתוך כתב הסמכה לרבנות שנתן למרי סעדיה חוזה בשנת תרצ"ו (1936), מחבר הספר על ר"ש שבזי ויהודי שרעב, הספר החשוב ביותר על יהדות זו.

בשנה זו הוסמך ר"ס חוזה גם ע"י גדולי חכמי שרעב: מרי שלום סעיד חדה - ראב"ד שרעב, מרי יעקב יהודה - ראב"ד גבל חבשי, מרי נתן היטלי - ראב"ד כזיעה ומרי חיים יחיא סנואני - ראב"ד סנואן וגדול חכמי דרום תימן.

חסן ישראל

מרי חסן ישראל היה ראב"ד בישוב ד'ביה שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים, או אף בסוף המאה הי"ט.

חסן בן סעדיה

ר' חסן בן סעדיה העתיק את ספר ההפטריות במאה הי"ז, עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקום הכתיבה.

בכה"י ק"ע דפים, פסוק מקרא פסוק תרגום, המיוחס ליונתן בן עוזיאל. ישנה השלמה בכתיבה שונה, ובמקומות מסומים האותיות הושחרו. נכתב במימון ר' יוסף בן סעדיה.

בקולופון כתוב:

"ספרא... חסן בן סעיד... כתבה על שם... מו' יוסף בן סעדיה".

חסן בן סעדיה

ר' חסן בן סעדיה היה מנהיג בשנת תרל"ד (1874). לא ידוע שם המקום. הוא חתום על שטר חוב לנצ'רה בת מעוצ'ה דוד, עם ר' עוץ' בן יחיא. שניהם שימשו כנראה מנהיגי המקום.

חסן, סעדיה בן עוץ'

ר' סעדיה בן עוץ' חסן העתיק בשנת תס"ב (1702) את כל הסידור הגדול שחיבר מרי יצחק ונה "פעמון זהב" עם פירושו חידושין. לא ידוע מקומו.

בכה"י רמ"ח דפים, סידור מלא עם כל הפירוש הארוך והמקיף, כנראה מן המהדורות האחרונות שחיבר ר"י ונה. לוחות השנים מתחילים בדף 203 ע"ב, משנת תס"ב (1702) ועד לשנת תצ"א (1731), ועל סמך זה קבעתי את שנת הכתיבה. בדף 211 מסתיים פירוש חידושין במשפט "נשלם החידושין וברוך העוזר".

בפתיחה לסידור כתוב:

חסן בן שלום סעיד

מרי חסן בן סאלם=יפת בן שלום סעדיה היה חכם בעיר צ'אלע שבדרום תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא התפרסם בזכות ספרו "חק נאמן" - פירושים וטעמים לתורה גם עפ"י הסוד. בין מקורותיו: תורת משה, פני דוד, נחל קדומים ועוד, וכן שמועות מפי אביו, מרי שלום, ורבו מרי אברהם בן דוד, מחבר הספר "פרדס רימונים".

בכה"י תש"ל דפים, ומסודר בצורת שאלה ותשובה: למה... והטעם...

שם החיבור חק נאמן רומז לשמו בגימטריה חסן סאלם. החיבור נקרא גם קול דודי. חידושי המחבר מצוינים במילים חק נאמן או כ"כ המחבר.

חיבר ספר מפי חכמים שזכה לצאת לאור, והעתיק גם ספר שחיטה והושענות.

חסן בן שלמה

ר' חסן בן שלמה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב קרית אלכ'רבה שבמחוז ד'מאר בשנת תע"ה (1724). הוא חתום עם ר' דוד בן יוסף על שטר למכירת סידור, אשר הועתק בשנת שפ"ד - 1624. את הסידור המקורי מימן ר' יוסף בן אברהם. השטר של מכירת כתב היד היה בי"ז בתשרי שנת בל"ו לשטרות (תפ"ה - 1724). שטר המכירה נמצא ארבעה דפים מסוף כתב היד.

עמודים

Subscribe to הכל