הכל

מרי שלמה בן סעדיה בר' מימון חראזי היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז. חי באחד הישובים בדרום תימן ובישוב דאר שבמרכז תימן בשנת תנ"ה (1695). עיקר פעילותו הייתה במחצית השנייה של המאה הי"ז. מסתבר, כי הוא יליד דרום תימן שעבר לגור בסוף ימיו בישוב דאר במרכז תימן או בסמוך לאזור זה.

ספרו "בית תפילה" התפרסם לראשונה בשנת תשנ"ב ע"י ציון בר מעוז. הוא היה מנהיג אחת הקהילות בדרום תימן, משורר וסופר. מוצא משפחתו ממרכז תימן, חראזי ע"ש הרי חראז בדרום מערב לצנעא. בשנת תנ"ה (1695) העתיק את מדרש חמדת הימים בישוב דאר שבמרכז תימן, אך סימנים שונים של היגוי מילים, מלמד, כי היה לו היגוי מדרום תימן.

מרי יהודה בן משה חראץ כתב חיבור בנושא שחיטה וטרפיות בשם מנחת יהודה, לאחר שנת תרט"ו (1855), לא ידוע מקומו. עפ"י הערכה חי במרכז תימן.

החיבור הוא ליקוטים מסודרים סביב הקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ. בספר הוא מזכיר את מרי יחיא בדיחי משנת בקס"ו לשטרות (תרט"ו - 1855), ולפי זה נקבע, כי חיבר את ספרו לאחר שנה זו.

מרי משה בן יהודה חראץ היה חכם, וכנראה, אף מרי הקהילה היהודית בישוב עבאלה באמצע המאה הי"ט.

הוא ידוע מתוך חיבור שכתב בשנת תרכ"ב (1862) העוסק בהלכות דיני כתובות, נוסח הכתובה ופירושה ודיני גיטין וקידושין. נושאים אלו שייכים בעיקר לדיינים ורבני קהילות, ומכאן הסתברות, שמרי משה חראץ היה דיין או רב הקהילה. כה"י ברשות שמעון גרידי, ועדיין לא פורסם.

מצאתי כתב יד נוסף אשר העתיק בשנת תר"ט (1849). כה"י הוא פרקי רבי אליעזר ובו קי"ב דפים. מהקולופון ניתן ללמוד, כי מצבו הכלכלי היה קשה, והיה גולה ממקום למקום כדי להתפרנס מלימוד תינוקות שב"ר.

בקולופון כתוב:

ר' דוד בן יוסף חריזי העתיק משנה "במדינת" כתאף. לא ידועה שנת העתקה, ועפ"י הערכה כתב היד מן המאה הי"ט-כ'.

העתיק את מסכת אבות. יתכן והוא חלק ממשנה שהעתיק, ויתכן כי העתיק סידור תפילה.

לא ידועים פרטים נוספים, כיוון שנותר בידינו רק דף הקולופון, ואף הוא לא פורט במלואו.