חראזי, שלמה בן סעדיה

מרי שלמה בן סעדיה בר' מימון חראזי היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז. חי באחד הישובים בדרום תימן ובישוב דאר שבמרכז תימן בשנת תנ"ה (1695). עיקר פעילותו הייתה במחצית השנייה של המאה הי"ז. מסתבר, כי הוא יליד דרום תימן שעבר לגור בסוף ימיו בישוב דאר במרכז תימן או בסמוך לאזור זה.

ספרו "בית תפילה" התפרסם לראשונה בשנת תשנ"ב ע"י ציון בר מעוז. הוא היה מנהיג אחת הקהילות בדרום תימן, משורר וסופר. מוצא משפחתו ממרכז תימן, חראזי ע"ש הרי חראז בדרום מערב לצנעא. בשנת תנ"ה (1695) העתיק את מדרש חמדת הימים בישוב דאר שבמרכז תימן, אך סימנים שונים של היגוי מילים, מלמד, כי היה לו היגוי מדרום תימן.

בשנת תנ"א (1691) נשלחה אגרת מקהילת יהודי ירושלים אל ראש הקהילה "שלמה בן סעדיא", ויתכן והכוונה אליו, ולפי זה, שימש ראש קהילה בשנים אלו. חתומים על האגרת הרבנים: משה בן חביב, משה גואקיל, יעקב מולכו ועובדיה אהרן חיון.

הוא חיבר שירים רבים, ואחד השירים המפורסמים הוא השיר "שמע האל עניני בתפילה". סימן השיר "שלמה". בסיום השיר הוא כותב "ילוד חזמ"ק" - חזמ"ק בא"ת ב"ש - סעיד, כלומר, מחבר השיר הוא שלמה בן סעדיה. שיר נוסף בשבח שו"ע טור או"ח "אם התבונה לי", סימנו: אני שלמה בן חזמ"ק.

בשנים תנ"ג-תנ"ה (1693-1695) העתיק פעמיים את מדרש חמדת ימים, ספר היכלות וספר הקבלי רכב אלהים למרי יצחק ונה. את המדרש משנת תנ"ה (1695) העתיק במימון האחים מצ'מון, סעיד, הבה ויצחק אלצאירי.

להלן קולופון שכתב בסוף מדרש "חמדת ימים" חומש שמות:

"ספרא חלשא ומסכינא דקיקא עפרא דקיקא מכל מדעם ריקא התולעת ולא איש... שלמה בא"מ סעדיה נר"ו בירב מימון נע"ג בירב אפרים זלה"ה הידוע @44אלחראזי@55, השם ימחול לי על כל מה ששגיתי וטעיתי ונסתר מעיני כדכ' שגיאות מי יבין וכו'. ונכתב בעיר קרית אלדאר תתבני ותשתכלל לישראל דבגוה עד דייתי משיחא בר דוד ותחרוב ותצדי אכי"ר. ונשלם ביום ה' כ"ה לחודש סיון שנת אתתר"ו לשטרי (תנ"ה - 1695) תחת ממשלת המלך אלהאדי. ונכתב ע"ש החבר הטוב... מד'מון בן יוסף סעיד ואחיו ילד שעשועים יצחק שצ"ו... ונכתב זה הספר ע"ש האחים הטובים מצ'מון בן יוסף סעיד אלצאירי ואכ'ותה (ואחיו) סעיד והבה ויצחק שצ"ו...".

ספרו בית תפילה הוא מהחיבורים הגדולים ביותר שנכתבו בתימן על תפילת העמידה - תפילת י"ח. הספר הוא מבוא ופירוש לתפילת העמידה. חובר בשנים ת"כ- ת"ל (1660-1670) בערך, ויתכן, כי כתב מהדורה נוספת בשנת תנ"ה (1695) בערך.

שם הספר @44בית תפילה@55 ע"ש הפסוק "כי ביתי בית תפילה". הספר בנוי מחמישה חלקים: הקדמת המחבר, הקדמה לספר, הכנות לתפילה, ביאור ברכות תפילות העמידה והחלק החמישי - ליקוטים. בספרו הוא מזכיר את רבו המובהק, מרי נתן בן אברהם, אשר לא ידוע לנו ממקור נוסף.

בין מקורותיו ניתן למנות כשמונים ספרים, וניכרת בקיאות עצומה בכל תחומי הספרות התורנית. בין הספרים: מקרא ומפרשיו, תלמוד, מדרש, קבלה ופילוסופיה. הוא מרבה להביא, ואף העתיק כאמור פעמיים את מדרש "חמדת ימים" לר"ש שבזי, בן דורו, ואולי אף הכירו באופן אישי. מספרות תימן הוא מזכיר את מדרש הגדול, מדרש החפץ לר' זכריה הרופא, מרי חוטר ב"ר שלמה מחבר שו"ת, מאור האפילה למרי נתנאל בן ישועה ועוד. מטרתו בספר לפרש את תוכן התפילה, כדי לאפשר למתפלל להעמיק ולכוון בתפילתו הן בדרך הפשט והן בדרך הקבלה והפילוסופיה.

החיבור בית תפילה נותר בידינו בכתב יד יחיד - אוטוגרף, ואין בו קולופון, אך המהדיר הצליח להוכיח, כי המחבר והמעתיק הוא מרי שלמה בן סעדיה חראזי. כתב היד הובא לארץ מדרום תימן.

נפטר באיזור העיר דאר לאחר שנת תנ"ה (1695).