חיים בן שר שלום
בקטעי הגניזה מבית הכנסת העתיק בקהיר נמצאו מספר מכתבים, אשר שלחו חכמי הגאונים במאות י'- י"א אל קהילות היהודים בתימן.
באחד מהם כתוב:
"הנה העתדנוך שליחנו ומנינוך לחדש חק ישיבתנו מבני מקומך... (קרוע) ואלחביל, ואנו שואלים ממך שתזדרז ותתחזק ותהיה לבן חיל... (ותדבר) אל העם להתנדב וירוח לישיבתנו כי אנו וחכמינו... והתנאים והתלמידים הוגים תמיד במשנה ובתלמוד... וגם בעזר קהלך שמ(רם) צורם אתהם אתם משתתפים בשכר מצ(ותם) וזכיותיהם... וכבר צוינו וכתבו כתב אל אנשי בית אלצאויל ואלחביל... קרא אותו בקהלות למען יעשו לפיהו וכל אשר ינדביהו תשלמו ליד מ'(ר) (ידי)דיה אלוף שמרו צורו אשר בצנעא או תתנהו לידי מ שר שלום ומ חיים בנו ישמרים קונם כי הם שופטינו ושליחנו בכל ארץ ימן וימ'(=וימאמה). וכן על יד האלוף השר נתנאל הדיין בצנעא ומ' חיים, בניו השופטים והשליחים שמרם צורם שהם ממונים משער ישיבתנו על כל ארץ ימן וימאמה בעירך".
משמע, שהגאון שלח כתב מינוי לבא כוח הישיבה באחד הישובים בדרום תימן - אלחביל, כדי שירכז מהאזור את התרומות לישיבה, ואז להעביר במרוכז את התרומות לנציגי הישיבה, מר ידידיה אלוף או מר שר שלום וחיים בנו "כי הם שופטנו ושליחנו בכל ארץ ימן וימאמה".
בהמשך המכתב מבטיח הגאון, שהמקבל יטול שכר גדול לכשיקיים מה שנתבקש, ושמו יזכר ויכתב בישיבה ו"בבתי נביאים וצדיקים שבבבל", כלומר, בקברות יחזקאל, עזרה ודניאל הקבורים בבבל.
מוזכר במכתב "שנה אחר שנה אנחנו גריעי חק", משמע, שהתרומות היו קבועות וסדירות מתימן לישיבות הגאונים שנים רבות, וכי מצבם של יהודי תימן היה טוב, וכי יהודי תימן היו תורמים גדולים לישיבות הגאונים.
שני האחים, מרי חיים ומרי שר שלום, בני מרי ידידיה, הם המוזכרים במספר מכתבים, אך באחת האגרות (מס' 6 אצל גויטיין) מוזכר שר שלום בן יצחק, שהוא, כנראה, אביו של ידידיה וסבו של שר שלום הקודם. ממסמכים אלו ניתן ללמוד על שלושה דורות של שופטים ושליחים של ישיבות הגאונים עם נציגים בתימן.