הכל

זכריה בן מעודד

מרי זכריה בן מעודד היה חכם במרכז תימן, ואולי אף בצנעא, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. נולד באמצע המאה הי"ח.

שמו ידוע לי מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מאל- גמליאל המצטט רבים מחכמי דורו בצנעא ומרכז תימן. הוא כותב "פירש לי רב וישיש זכריה בן מעודד ששמע מרבותיו". משמע, שבאמצע המאה הי"ט היה קשיש, וכי חי בצנעא או במרכז תימן.

זכריה בן מעודד בן זכריה

מרי זכריה בן מעודד בן זכריה חתום על שטר מכר או פסק דין העוסק בנושא סחורה בשנת שע"ח (1618) בישוב ביר עאוד. חתום עמו מרי משה ייטב. יתכן ושניהם שימשו רבני הישוב או המנהיגים ויתכן, כי חתמו בתור עדים. השטר נכתב ליוסף בן יחיא.

זכריה משה

מרי זכריה משה היה דיין בעיר רדאע בשנת תקצ"ח (1838) בערך. הוא נולד במחצית השניה של המאה הי"ח. הוא שימש בבית הדין בחברת הדיינים מרי סעדיה שלום ומרי שלום ישעיה.

נפטר בעיר רדאע בשנת תרי"ג (1853) בערך, שכן ברשימות הדיינים של העיר רדאע מוזכרים דיינים אחרים. את שמות הדיינים לקחתי מר"י עומיסי, אך את הזמנים הערכתי עפ"י הרכבי בתי הדין.

זכריה בן סעדיה

ר' זכריה בן סעדיה העתיק סידור תפילה בשנת שמ"ח (1588) בישוב צֻלבי שבואדי עאשר. סידור זה מייצג את הסידורים הקדומים, ובהגדה של פסח לא ניכרים כלל שינויים ממנהגים שהגיעו באמצעות ספרי הדפוס. את השינויים והתוספות מסידורי הדפוס מצאתי בסידורי תימן החל משנת שמ"ג (1583) ואילך. בהגדה של פסח ניכרים מסורות עתיקות והשפעות מרס"ג, הרי"ף והרמב"ם.

בקולופון כתוב:

"נשלם זה הסידור בחסד האל וברחמיו בתרין בשבא י"ז יומין בירח שבט אתתצ"ט לשטרות (שמ"ח - 1588) במאתא אלצלבי מן ואדי עאשר תהא שנה זו... ספרא הקל הנקל זכריא בן סעדיה יזכה לחסות בנועם ה'".

זכריה בן סעדיה

ר' זכריה בן סעדיה העתיק את הלכות שחיטה בישוב גוב, שבמחוז רחבה מצפון לצנעא, באמצע המאה הי"ז. כתב היד הוא הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש, עשר אותות ורעיא מהימנא. ר' זכריה בן סעדיה העתיק, כנראה, רק את הלכות שחיטה לרמב"ם עם הפירוש. חלק זה בכתב היד תופס מ"א דפים, ונכתב במימון ר' שלום בן מעוצ'ה. השלמת ההעתקה הייתה ביום שלישי, ג' בכסליו תכ"ו (1666).

בקולופון כתוב:

"שלים... בתלתא בשבא דהוא תלתא יומין לירח כסלו שנת קע"ז שנין לשטרי (קיצור של אתתקע"ז, תכ"ו - 1666) במאתא גוב מן קרא לחמא מן... בואן אלרחבה... נכתב על שם החבר... סאלם בן מעוצ'ה... וכתב ידי אני הצעיר זכריא בן סעדיא".

זכריה בן סעדיה

ר' זכריה בן סעדיה העתיק שני חיבורים: האחד בשנת תנ"ה (1695), והשני בתאריך לא ידוע. לא ידוע מקומו. יתכן ומדובר בסופר מהעיר מעבר (ע"ע הבא).

כתב היד הראשון הוא קובץ בנושאים שונים. בכה"י ר"ל דפים עפ"י הפירוט הבא:

א) דף 1א'-69 - הספר שלשלת הקבלה לרבי גדליה בן יוסף בן יחיא.

ב) דף 70א'-203ב' - הספר דרך החיים לר' מנחם בן יהודה לונזאני.

ג) דף 204ב'-211ב' - הספר תוצאות חיים לר' משה בן נתנאל נתן.

ד) דף 223א'-230א' - בקשות ופזמונים לר' מנחם בן יהודה לונזאנו.

השלמת הכתיבה הייתה ביום שלישי, ו' בניסן תנ"ה (1695), ונכתב במימון ר' משה בן פנחס הכהן.

זכריה בן סעדיה

ר' זכריה בן סעדיה העתיק את ספר הקבלי לחם שלמה למרי שלמה בר' דוד הכהן בעיר מעבר שבמרכז תימן בשנת תנ"ה (1695). יתכן ומדובר בסופר הקודם.

בכה"י ס"ט דפים, והוא מומן ע"י ר' שלמה הלאל. השלמת הכתיבה הייתה ביום שישי, כ"ז בתמוז תנ"ה (1695). בדף 69ב' בכתיבה שונה כתוב "שירה נאה: אלף אלפתח" לר' יוסף בן ישראל.

בקולופון כתוב:

"נשלם... היום יום שישי כ"ז ימים לירח תמוז שנת ה' התנ"ה ליצירה... ונכתב על שם... סיידי סלימאן הלאל יצ"ו... והכותב הצעיר זכריא בא"מ סעדיא יצ"ו, במאתא מעבר".

זכריה בן סעדיה

ר' זכריה בן סעדיה העתיק את שו"ע טור אבן העזר וטור חשן משפט בישוב צ'וראן, אשר בדרום תימן, בשנת תע"א (1710). יתכן והעתיק גם את כתבי היד משנת תנ"ה (1695) (ע"ע קודם).

בכה"י קס"ח דפים, שני טורים בעמוד, כ-57 שורות בעמוד. גוף הטקסט הוא הלכות מרן והגהות הרמ"א, ובשולי הדפים תוספת פירושים. נכתב במימון ר' סעדיה אברהם בן מעוד'ה ציחי. השלמת ההעתקה הייתה ביום ראשון, ט"ו בכסליו שנה זו. הועתק עפ"י מהדורת ויניציאה שצ"ב (1632).

זכריה בן סעדיה

מרי זכריה בן סעדיה כתב ספר בשם היראה במאה הי"ט. לא ידוע לי זמנו המדויק ומקומו.

הוא ידוע לי מתוך כתב יד אוטוגרף של ספרו, ועפ"י הערכה, כת"י מן המאה הי"ט, ולפי זה קבעתי את זמנו. כתב היד חסר בסופו. מרבה להביא מספר רבינו יונה וכן מהספר עבודת מקדש לר' מנחם די לונזאנו.

בכה"י ר"ע דפים, ובהקדמה הוא כותב:

"אני הצעיר זכריא בן א"מ סעדיא, ליקטתי קצת מאמרים מספרי רבותינו ז"ל המדברים בענייני הוראה, ובראש ספר הוראה של החסיד רבינו יונה ז"ל, וקראתיו ספר היראה על שמו. והוספתי בו בכל מקום מענינו".

זכריה בן סעדיה

ר' זכריה בן סעדיה כתב שיר - ברק הבהב. לא ידוע זמנו ומקומו.

יתכן והוא ר' זכריה בן סעדיה הכתוב בערך הקודם. השיר עוסק במשיח הנוטה יותר לתפילה מאשר למלחמה. יתכן כי הוא חי בצנעא לאחר שנת תרס"ה (1905), שכן ישנו שיר - מצור הרעב - לר' יחיא סעיד (סעדיה), העוסק ברעב של שנה זו.

עמודים

Subscribe to הכל