הכל

זכריה בן יוסף

ר' זכריה בן יוסף העתיק בצנעא בשנת ש"א (1541) את הספר צמח צדיק לר' יהונתן שמחה בן הקצין והנבון ר' אברהם.

בכתב היד ל"ז דפים, כעשרים שורות בעמוד. כתיבה מטושטשת.

תוכן כה"י: הלכות שחיטה, ליקוטים מתלמוד ירושלמי מסכת שבת וחגיגה, ציטוט מתוך ספר הענק של מרי יחיא אלצ'אהרי, ושם כתוב שמונה הקלות שהקלו בתימן במאה הט"ז בנושא הטרפיות, עקב העובדה שהמוסלמים לא היו אוכלים משחיטת היהודים, והחשש לאבד ממון ישראל.

זכריה בן יוסף

ר' זכריה בן יוסף העתיק בישוב מצואס בשנת תמ"ט (1689) את הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש.

בכה"י ל"ט דפים, ובו גם שבעים טרפיות, טעמי שחיטה על דרך נוטריקונים, טעמים לתורה ולמצוות, ושאלת שחיטה עם פירוש.

בקולופון כתוב: '

'ספרא חלשא... זכריה בר יוסף ש"צ... השלמתיו יום ג' דהוא ט'... אדר שנת תרין אלפין לשטרי (תמ"ט - 1689), במאתא אלמצואס".

זכריה בן יוסף

ר' זכריה בן יוסף העתיק בחודש אלול בשנת בקצ"ט לשטרות (תרמ"ח - 1888) את ספר ההפטריות לכל השנה. לא ידוע מקומו.

בכה"י ק"ג דפים. ההפטריות לכל השנה, עם תרגום ארמי לאחר כל פסוק, מנוקד ועם טעמים. בסוף הספר ברכות להפטרה.

בקולופון כתוב:

"אנא ספרא... המכונה זכריה בן יוסף די מן בני גלותא... אלול בקצ"ט (לשטרות, תרמ"ח - 1888)".

בראש כתב היד ציון בעלים: "זכה וקנה... יצחק אברהם סעיד אללוי", וכן "יחיא סלימן".

זכריה בן יוסף בן סעדיה בן שלמה

ר' זכריה בן יוסף בן סעדיה בן שלמה היה סופר פורה בעיר רדאע במאה הי"ז. מצאתי עד כה חמשה כתבי יד אשר העתיק משנת ת' (1640) ועד לשנת תמ"ז (1687). שלושה מכתבי היד הם סידור "פעמון זהב" ע"פ חידושין לר"י ונה, אשר חי בימיו באזור זה של משולש הערים מעבר-ד'מאר ורדאע. כתב יד רביעי הוא מדרש הגדול לחומש ויקרא וכתב יד נוסף ספר הזוהר.

כתב היד הקדום ביותר שהעתיק ר' זכריה הוא הספר "מדרש הגדול" לחומש ויקרא בשנת ת' (1640) (כת"י בהמ"ל R260). בכה"י קס"ה דפים. ההתחלה חסרה. עם פירושים מעטים בשולי הדפים מספר המרגלית. הועתק במימון ר' מעודד בן זכריה.

בקולופון כתוב:

זכריה, יחיא בן שלום

ר' יחיא בן שלום זכריה העתיק בשנת תרכ"ט (1869) את הקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ בעיר ביצ'א בדרום מזרח תימן. יתכן והוא אביו של הדיין מרי שלום בן יחיא זכריה.

הקונטרס עוסק בהלכות שחיטה וטרפיות. הועתק מדפוס כלכותא שנת תרי"א (1851). בכה"י מ"ח דפים. הועתק במימון ר' צאלח בן מוסא מצ'מון.

בקולופון כתוב:

זכריה בן יעקב

מרי זכריה בן יעקב היה חכם במרכז תימן ואולי אף בצנעא במאה הי"ט.

הוא, כנראה, חיבר ספר העוסק בליקוטים לתורה ומוסר עפ"י תורת הקבלה. הוא ידוע מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מאל-גמליאל - חפץ דוד, העוסק בליקוטים לתורה ורעיונות מוסר והנהגה. הוא מזכיר רבים מחכמי תימן בדורו, וכשמגיע לשמו של מרי זכריה בן יעקב הוא כותב "נר"ו" (=נצרו רם ונשא), משמע שהיה בין החיים באמצע המאה הי"ט.

זכריה בן יפת (צובה)

ר' זכריה בן יפת (צובה) חיבר שני שירים, האחד - לי צביה עלמה - העוסק בהלל ואהבה שבין כנסת ישראל לשכינה. השיר השני - זך פה - עוסק ביחס לקב"ה והטענה, כי הקב"ה מייסר קשות את בני ישראל.

סימן השיר: זכריה בן יפת צובה תנצב"ה קטן.

לא ידוע זמנו ומקומו.

זכריה בן יצחק

ר' זכריה בן יצחק העתיק את חומשים בראשית ושמות בעיר טוילה שבמרכז תימן בשנת שנ"ט (1599). העיר טוילה הייתה ידועה ומפורסמת, ורבים מכתבי היד העתיקים במאות י"ד-ט"ז הועתקו בעיר זו, אך במאות השנים האחרונות מעמדה ירד, ולא מצאתי כתבי יד רבים אשר נכתבו בעיר בדורות האחרונים.

בכה"י קט"ו דפים, כולל טעמים, מסורה ופירוש רש"י.

בקולופון דף 115 ע"א:

"נשלמה זאת התורה אתתק"י לשטרי במדינת אלטוילה".

בסוף כה"י חתומים: זכריה בן יצחק וס(עד)יה בן יעקב". ציון בעלים דף 1א': "מקנת כספי יודא אב' יצחק".

זכריה בן ישועה בן יוסף

מרי זכריה בן ישועה בן יוסף היה דיין בעיר צנעא במאה הט"ז. הוא ידוע לי מתוך חתימה על שטר פסק דין העוסק במכירת כתב יד של תאג', מיום שישי ט"ז בשבט של"ד (1574). חתומים הדיינים: מרי יוסף בן אברהם, מרי עמרם בן יצחק ומרי זכריה בן ישועה.

על השטר עצמו לא מצוין שם המקום, אך עפ"י הקשר עם השטרות הסמוכים משנת ש"ל (1570) ומשנת של"ד (1574), ואשר עליהם חתומים הדיינים מרי יוסף בן אברהם ומרי עמרם בן יצחק, ובשטרות הללו מצוינת העיר צנעא, א"כ, ברור, כי גם השטר הראשון הוא מצנעא.

מרי זכריה שימש, א"כ, דיין שלישי בצנעא בשנת של"ד (1574).

עמודים

Subscribe to הכל