בלוג יהדות חברה וקהילה

בבלוג זה אנו ממשיכים בסדרת המאמרים המתארים את חגיגות שבוע החתונה הנקרא בתימנית "וַעְד אַלְעֵרֵס". בפעם הקודמת עסקנו בתיאור שבעת ימי משתה ושמחה בבית החתן הפעם נתמקד בשש שבתות השמחה סביב החתונה

• שבת ראשונה – נקראת "שבת אלבידע" (שבת ההתחלה) והיא נחגגת בבית החתן בסעודות דשנות בשירי שבת ושמחה גדולה ובמוצ"ש החתן מולבש בגדים נאים ומיוחדים.

• שבת שניה – "שבת אלערס" (שבת החתונה) נחגגת לאחר שבעת ימי המשתה. בליל שבת מגיעים אורחים להתפלל בבית החתן ובסיום התפילה שבים לבתיהם. בבוקר למחרת מתפללים בבית החתן ותפילת שחרית. בתום "שחרית" שולחים נער לבית הכנסת בו מתפלל החתן בקביעות ומודיעים לציבור המתפללים, שהחתן מגיע לבית הכנסת לקריאת התורה ולשאר התפילה. החתן יוצא מביתו כשהוא עטוף בטלית נאה וקהל רב מלווה אותו ברחוב בתהלוכה שקטה. בהגיעם לבית הכנסת החתן יושב ליד המארי ובית הכנסת מתמלא באורחים המגיעים גם מבתי כנסת אחרים לכבודו של החתן. לעליות לתורה מוזמנים הרבה אורחים ומוסיפים על מספר העליות כמה שאפשר כשכל עולה קורא שלושה פסוקים בלבד. יש שנהגו להזמין כהן לוי וישראל בתחילה ואחר כך בלי סדר את שאר הקרואים ויש שהקפידו להזמין כהן לוי וישראל וחוזר חלילה כמה שאפשר. החתן מוזמן לאחר כבוד לעלות למפטיר והפטרה ובטרם עלותו החזן מנעים בקולו את השיר " חתן נעים עלה בתוך עם אמוני לקרא בספר תורת ה' ". בתום קריאתו את ההפטרה עומדים השמשים ומזים על הציבור מי-וורדים. (לא נהגו לזרוק סוכריות בבית הכנסת ולא להגיש כיבוד כלשהוא). אחרי התפילה כל הקהל מלווה את החתן בשקט לביתו. מיד לאחר זמן קצר מגיעים האורחים לביתו לג'עלה ושירה וסעודה. באירוע זה משתתפות גם נשים. אחר הצהרים הכלה מולבשת בבגדים נאים ומפוארים שבדרך כלל הושכרו לצורך זה – האחריות של ההלבשה על הורי הכלה . בית החתן אחראים על הגשת שתיה חמה וכיבוד קל.

• שבת שלישית – "שבת אלג'וליה" (בגדי פאר ) שבת שמחה זו נעשית בבית הכלה כבשבת קודמת שהיתה אצל החתן אלא שאחר הצהרים מולבשת הכלה והפעם האחריות להשגת המלבושים מוטלת על החתן וביום זה באות לביקור אצל הכלה כל חברותיה וקרובותיה.

• שבת רביעית – "שבת אלזיארה" (הביקור) נערכת שוב בבית הכלה וכל בני משפחת הכלה מבקרים אותה בביתה בליווי הסעודות והג'עלה כפי שהיה בעבר.

• שבת חמישית – שבת אלתטרפה (צביעה ואיפור) לקראת שבת זו החל מיום חמישי מאפרים את הכלה מחדש דהיינו מחדשים את הצבעים בידיה וברגליה שכבר דהו מאז החתונה. גם בשבת זו מוזמנים אורחים קרובים ואחר כך שוב מולבשת הכלה.

• שבת ששית – אלשבת אלאכרה ( השבת האחרונה) - בשבת זו מגיעים מתי מעט לבית החתן והכלה ובכך מסתיימות חגיגות החתונה.

לסיכום:

ראינו כי שמחת החתונה תופסת מקום מרכזי בחיי החתן והכלה והינה אירוע מכונן בלתי נשכח שמושקעים בו הרבה אנרגיות והוצאות כספיות מתוך תקווה שיהיה זה אירוע יחידי בחייהם שיוביל לחיי נישואין מוצלחים. אירוע זה מהווה נדבך חשוב בחיזוק ובהידוק הקשרים החברתיים בתוך המסגרת הקהילתית דבר שתורם לחיזוקה של הקהילה היהודית ולשימורה של המסורת התימנית בכלל, ולגיבוש המסגרת המשפחתית והחברתית הקרובה בפרט

בתמונה: חתן וכלה, צנעא, שנות ה30