בלוג יהדות חברה וקהילה

במאמר קצר זה נראה את עניין האהבה שצריכה להיות בין בני אדם. יהודי תימן ידעו לשמור על חיי חברה ורוח, וזה ניכר בעיקר בבית הכנסת אשר כולם מסתופפים ולומדים יחד את ספרי הכתובים במועד, וכן שיר השירים שבת בשבתו וכמובן יום יום בלימוד ותפילה לה' יתברך. יהודי תימן שמרו ואחזו במסורת אבות שבעיקרה עומדת אהבת ה'. אך הקב"ה מחייב אותנו לאהוב את החבר שאם לא כן אין רוח הבריות נוחה ושקטה. בראשית הדברים חייב לציין שכל עניין המוסר והערכים נמצאים בפסוק: 'ואהבת לרעך כמוך'. וכך כתב הרמב''ם בהלכות אבל, פרק יד, הלכה א:

"מצות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים, ולהתעסק בכל צרכי הקבורה, לשאת על הכתף, ולילך לפניו ולספוד ולחפור ולקבור, וכן לשמח הכלה והחתן, ולסעדם בכל צרכיהם, ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור, אע"פ שכל מצות אלו מדבריהם הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך, כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצות". ובנוסף לדבריו שם הובא בספר המצוות לרמב"ם, שורש ב:

"ונסמכים במחשבה זו מנו בכלל מצות עשה בקור חולים ונחום אבלים וקבורת מתים בעבור הדרש הנזכר באמרו יתעלה, 'והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון', והוא אמרם בו (ב"ק ק א ב"מ ל ב): 'את הדרך – זו גמילות חסדים, ילכו – זה בקור חולים, בה – זו קבורת מתים, ואת המעשה – אלו הדינין, אשר יעשון – זו לפנים משורת הדין'. וחשבו כי כל פועל ופועל מאלו הפעולות מצוה בפני עצמה, ולא ידעו כי הפעולות האלו כלם והדומים להם נכנסות תחת מצוה אחת (ע' רו) מכלל המצות הכתובות התורה בבאור, והוא אמרו יתעלה (קדושים יט יח): 'ואהבת לרעך כמוך'"

יוצא אפוא, שיש פסוק בתורה שרבנו הרמב"ם (שיהודי תימן דבקו בו לאהבה ונהגו ע"פ פסיקותיו והשקפותיו) מנחיל לנו אותו כבסיס ושורש למצות כולן. ולא רק אלא ששורק גמילות החסדים שעל מצווה זו העולם עומד תלוי ועומד על עניין הפסוק 'ואהבת לרעך כמוך'. וכ"כ רמב"ם, הלכות דעות, פרק ו, הלכה ג: "מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך כמוך" והביא על אתר בעל הגהות מיימוניות, אות א: "ודוקא שהוא רעך בתורה ובמצות, אבל אדם רשע שאינו מקבל תוכחה – מצוה לשנאותו, שנאמר, 'יראת ה' שנאת רע', ואומר, 'הלא משנאיך ה' אשנא וגו'".

העולה לדינא, שיש מצווה חשובה מאוד בתורה, והיא אהבת כל אחד מישראל באשר הוא. ויש דין מיוחד לאהוב את החבר ברמה כזאת ובדרגה כמו שאדם אוהב את עצמו. אין ספק שיהודי תימן לאורך כל הדורות כפי שניכר בספרי תימן הקדומים, ובספרי היסטוריה ומנהג עד ימינו אנו שימשו וקיבלו עליהם אהבת ישראל אמיתית.

מי ייתן ונזכה לקיים מצוות אהבת ישראל ע"פ רצונו של הקב"ה וכך נזכה גם לשמר את מנהג אבותינו יהודי תימן - שמנהגם תורה!