בֵּית גְרַאבִי

ישוב יהודי היה בכפר בית אלגראבי מסוף המאה הט"ו לפחות.

בשנת ר"ן-1490 העתיק הסופר ר' יעקוב בן סעדיה בן מסעוד את משנה תורה לרמב"ם ספר משפטים. השלמת ההעתקה היתה בחודש אב ע"י ר' סעדיה בן יעקוב, ואולי הם אב ובנו. בכתב היד ע"ו דפים. בכתיבה מאוחרת יותר: "נכתב על שם יפת בן סעדיה... כתיבת... נתן בן דוד בר' חיים בן דוד... המבין".

בקולופון כתוב:

נגמר... אב שנת אתת"א לשטרי (ר"נ-1490) במאתא קריה בית אלגראבי... יזכה מריה דהדין דפתרא יעקוב ברב סעדיה בר' מסעוד ברב עמרם... ויזכה שהשלימו... סעדיה ברב יעקב.

הסופר ר' כלף בן דוד טוילי העתיק במשך שנים כתבי יד רבים. בשנת רנ"א-1491 העתיק את ספר המצוות לרמב"ם בכפר בית אלגראבי. כתב היד קריא ונאה מאוד, ובו 173 דפים. נכתב במימון ובהזמנת האחים שלמה וסעדיה בני שמריה אלסודי. בעלים מאוחרים "שלמה בן יוסף הכהן אלעראקי".

בקולופון כתוב:

נשלם ולא שלמו רחמי שמיא. נשלם בחמשה בשבא דהוא תלת עשר יומין לירח אב ייהפך לששון שנת אלפא ותמני מאה ותרתין שנין לשטרות במאתא קרית בית אלגראבי תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותחדי בחיינו ובימינו. אכתרמ"ש. ונכתב על שם האחים הטובים הנחמדים האהובים שלמה וסעדיה ילדי שמריה אלסודי. אלהים יזכה אותן למהגי ביה ולדקדק בעניניה כמו שכת' והגית בו יומם ולילה... ספרא חלשא ומסכינא כלף בן דאוד אלטוילי, אלהים ימחול על כל מה ששגיתי וטעיתי כדכת' שגי' מי יבין מנסת' נקי' (כת"י ברלין 168 ב-1799).

הוא העתיק כתבי יד נוספים בישוב טוילה בשנת רנ"א- 1491, מדרש נור אלצ'לאם בשנה זו, משנה סדר טהרות בשנת רנ"ט-1499 וספר כתובים מהתנ"ך בישוב צברה בשנת רס"ב-1502 (אנצי' 188).

בשנת רע"ט-1519 העתיק הסופר ר' שלמה בן דוד בן מימון אלטוילי את המדרש נור אלצ'לאם. נכתב במימון ובהזמנת סעיד בן יהודה בן עזרא.

בקולופון כתוב:

שלים בסייעתא דשמיא במעלי שבא יום ששי בירח כסלו שנת אלפא ותמני מאה ותלתין שנין לשטרות במאתא קריה אלגלאבי (כנראה, אלגראבי), יהא סימן טוב על מריה סעיד בן יהודה בן עזרא, יזכה למהגי ביה הוא וזרעיה וזרע זרעיה, כדכתיב לא ימוש ספר התורה הז' מפיך והגית בו יומם ולילה. ספרא חלשא ומסכינא שלמה בי"ר דויד בן מימון אלטוילי יזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו (כת"י ברלין 90-1821).

אחד מכתבי היד הוא משנה תורה לרמב"ם, אשר הועתק בתקופה זו במאה הט"ז, נמכר בכפר בית גראבי בשנת תרל"ג-1873. משמע, שחיו יהודים בכפר במאה הי"ט (כת"י בהמ"ל 227-31325).

לא ידוע לי על ישוב יהודי בכפר סמוך לעלייה הגדולה לארץ.