בנֵי שַגַרַה

הכפר נמצא בגבול ד'מאר-צנעא, ליד הישובים בשאר וכומים. רוב נפת חדא נמצאת במחוז ד'מאר, וחלקה בצנעא.

הכפר נחשב לראש גלות, דהיינו, ישוב קדום ביותר, מאז גלו היהודים לתימן או מאז גלות מוזע בשנת ת"מ-1680.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שמונה עד עשר משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות תורמים: מרי דוד יחיא בוטיל שתי ריאל, ובניו יחיא שתי ריאל, וסאלם ריאל, מרי יוסף בוטיל ובנו שמעון ארבע ריאל, יעקוב הברי שתי ריאל, צאלח אברהם שתי ריאל, מחפוץ' קוריש ארבע ריאל, יחיא דאוד סעיד ריאל, יחיא יוסף ריאל, והגב' נעמה בת עואץ' שתי ריאל, היתר ונדבה.

חכמים בקהילה: מרי דוד בוטיל ומרי יוסף בוטיל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרה הקהילה בגודלה עשר משפחות בערך: בוטיל, קוריש, לולוי, מחייט, ועוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ יהודי נשוי כבן עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת בוטיל. משפחת אמו: מוסא. הוא התפרנס מבורסקאות.