בנֵי שַאב (אשהב)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

לאחר העלייה הגדולה לארץ בשנים תש"ט-תש"י (1949- 1950) נותרו יהודים במקום. במכתב ששלח ישראל ישעיהו אל מחלקת העלייה של הסוכנות בשנת תשי"ג- 18/12/1952, הוא מפרט מספר מכתבים שקיבל מאזורים שונים בתימן. אחד המכתבים נשלח על ידי ר' מנחם מחפוד, שמש בית הכנסת הגדול בעדן, מט' במרחשון תשי"ג, ושם כתוב כי נותרו 666 יהודים בכפרים הבאים: רגום, ער, בני שאב, בני עואם, ועוד. בישוב אצ'בור נותרו 268 יהודים, ובכפרים שממערב לצנעא 398 יהודים.

כיון שהכפרים הידועים לי מהרשימה נמצאים ממערב לצנעא, לכן מסתבר, כי אף הכפר בני שאב נמצא באותו אזור. ניתן להסיק עוד, שהקהילה היהודית במקום חוסלה לאחר מרחשון תשי"ג-1952, כשלוש שנים לאחר העלייה הגדולה.

עפ"י גלעד צדוק, שם הישוב: בני אשהב. עיין ערך.