קהילות תימן

תצוגת 31 - 40 מתוך 1942

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך. שם המשפחות: סעיד, יוסף, כהן, ינאעי, הלוי, ועוד.

ביב': צדוק 475 המקור: משפחת אהרון מאשדוד

שם הכפר ידוע לי מתשובות שכתבו חכמי הכפר לשאלות של הרב קוק אשר העביר להם שליח העלייה יבניאלי. על התשובות חתומים: מרי יחיא בן יעקוב סאלם, מרי יחיא בן סאלם ומרי יחיא בן סאלם סעיד. התשובות נושאות את התאריך: יום שישי י"ב בשבט תרע"א-1911. תשובת חכמי הכפר כתובה בסמוך לתשובת בי"ד קאהרה, משמע, שהכפרים קרובים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. ידוע על משולם יהודה ומרי סאלם חדיפי, אשר היה...

ביב': יבניאלי ע' 191, 196, אנציקלופדיה א' ע' 211, 215, חיים צדוק, מן המיצר ע' 257, נחשונים ע' 18, תימנה ע' 78, 97, צדוק

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכרים התורמים הבאים: מרי אלישע כ'ולאני, יחיא שמעון ובנו תרמו 6 ריאל, יוסף יחיא ובנו שלום שתי ריאל, אחיו שלום ובניו 6 ריאל, שלום סעיד ובניו, יחיא סעיד שתי ריאל וסעיד ריאל ורבע.

רב הקהילה, כנראה, מרי אלישע כ'ולאני.

סמוך לעלייה...

ביב': פנקס השליחות ע' 29, אנציקלופדיה ב' ע' 75, צדוק 116 המקור: משפחת רמתי מר"ג

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשרים משפחות בערך. שם המשפחות: סעדד, וחשן, מקטרן, כ'אוי, ערגה ועוד.

ביב': צדוק 117 המקור: יחיא עוזרי מגאולים

מצד מזרח האזור מוקף גבעות, מצפון שטח משורי עד בואכה מוזע, מהלך עשר שעות הליכה. ממערב מישור עד חוף הים, מהלך שש שעות הליכה, ומדרום מישור עד בואכה באב אלמנדב, הנקרא שער הדמעות.

רוב יהודי חוגריה היו צורפי כסף, ולכן נאלצו לנדוד, ואף להקים ישובים זמניים בתקופת עבודתם, המכונים "מעזבין". בחגים הגדולים בחדשי ניסן ותשרי היו חוזרים אל משפחתם. מסופר על יהודי בשם שוכר אלבוראמי שהיה "מעאזב" עם...

ביב': תימנה ע' 84, 85, 117

הכפר ממזרח לתרבה, העיר המרכזית של חוגריה, לכוון עדן.

לא ידוע אם היה ישוב קבע של יהודים במקום.

ביב': תימנה ע' 52

אזור יהוד מכלאף הוא אזור הכולל את הישובים: עאתין, צייח ואחלאל.

ישוב יהודי בכפר ידוע לי מסוף המאה הי"ט. ר' חיים חבשוש כתב בספרו קורות ישראל, כי בשנת תרנ"ג-1893 הגיע לכפר משיח השקר יוסף עבד האל. הוא ניצל לרעה את מרי יחיא אלכ'בל, ושכנעו לקחת בערמה את תכשיטי הנשים והבנות, בטענה, כי הנשים היהודיות דומות כביכול לנשות הגויים, וכפרתן בזאת שימסרו לידיו את כל התכשיטים.

בשנת בר"ח-תרנ"ז-...

ביב': פנקס השליחות ע' 33, צדוק 443 המקור: זכריה משה מראש העין, אנציקלופדיה ב' ע' 71, מכתביהם ע' 34, 120, נחשונים ע' 20, מפגש יוצאי אנס בנתניה

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926) כתוב, כי יחיא חותר ובניו יוסף ושלמה תרמו כשלוש ריאל וחצי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרה בכפר משפחה אחת.

ביב': פנקס השליחות ע' 40, צדוק 460 המקור: יוצאי אנס בישראל

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים.

ביב': צדוק 873 המקור: סעיד אברהם מאבן יהודה

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. סמוך ממש לעלייה חיו בכפר חמש משפחות יהודיות, חמשה בתים. שם המשפחות: אהרון ויוסף.

ביב': גויטין כרטסת 19, צדוק

עמודים