סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת מרחבי.
קהילות תימן
תצוגת 1921 - 1930 מתוך 1942
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר משפחה אחת של יהודים בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: סאלם קוריש, אשר תרם ריאל.
ביב': פנקס השליחות 40 (צדוק 578)
העיירה בגבול נפת בני חשיש.
תנעם נחשבת אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בתימן, והיא נחשבת ריש גלותא, דהיינו, הישוב הראשון אליו הגיעו הגולים לתימן. בעבר הרחוק היו בצנעא ובתנעם בלבד בתי דין קבועים וסמוכים, ועליהן נאמר: @44כי מצנעא תצא תורה ודבר ה' מתנעם@55.
הקהילה נודעה בריבוי תלמידי חכמים לאורך כל הדורות. מתנעם מצאתי כתבי יד עתיקים רבים, כדלקמן.
הקהילה נזכרת לראשונה...
ביב': אנציקלופדיה א' וב', שו"ת רביד הזהב סימן ד', שו"ת פעולת צדיק ב' סימן ק' וחלק ג' ס' רס"ה, פנקס השליחות 23, 34, אביבה קליין פרנקה, המשלחת המדעית הראשונה, פעמים 18 ע' 97, י"ל נחום, צוהר ע' קצ"א- 74, טובי, מורשת ע' ע"ב-ע"ד, ספיר ע' ק"ז, רד"מ ע' 10, 157, מהרי"ץ ע' 21, גלוסקא ע' 438, התימנים, לקסיקון ע' 295, צדוק 434 המקור: דוד תנעמי מגדרה ועוד רבים, כת"י 2060°8, כת"י לונדון 10040-7124, כת"י ירושלים 472°4, כת"י אוקספורד בודלי 2338- 21030, כת"י לונדון 12308- 8252
נראה, כי שם זה שמש כינוי לתעיז.
חכמים ומנהיגים חברי בית הדין מדרום תימן, שלחו מכתב לרב קוק בשנת תרע"ג-1913, ובו קבלו על הגלות ועל השנאה שגברה בגלל העלייה, גזל ממונם, קיפוח פרנסה ורדיפת הדת, בהם נאסר להגביה את הקול בתפילה ובלימוד תורה, ונאסר לתקוע בשופר. הם מבקשים סיוע לעלייה.
חתומים חברי בית הדין של הישוב עודן: מרי חסן בן והב, מרי דאוד בן יצחק, מרי אהרון בן יחיא ומרי סאלם בן...
ביב': רצהבי במעגלות ע' 299, אנציקלופדיה א' ע' 13, 110, 625
מחוז תעיז הוא אחד המחוזות הגדולים של תימן. במחוז תעיז הנפות הבאות: חשא, אחדוף, מאויה, עודיין, שרעב, חוגריה, צ'אלע, גנדיה, שמיר ועוד. העיירות המרכזיות שבמחוז: קעדה, מאויה, מסאגיד, מקבנה, רונה, רובע, ראהדה, תרבה, ועוד.
במחוז יותר ממאתים ישובים בהם חיו יהודים. נפת שרעב, היא הנפה המפורסמת ביותר במחוז תעיז, ולעיתים, נדמה כי השם שרעב נפוץ יותר מאשר תעיז, וכאשר כתוב או נאמר שרעב, מתכוונים...
ביב': אנציקלופדיה א', טובי, מקורות ערביים, פעמים 64 ע' 85, 101-102, פעמים 65 ע' 18, אביבה קליין פרנקה, המשלחת המדעית הראשונה, פעמים 18 ע' 84, 97, ששון, אוהל דוד ע' 1061, חוזה שרעב, התימנים, מכתביהם, יבניאלי, חיים סעדון, תימן ע' 119, גלוסקא ע' 439, לקסיקון ע' 295, מחקרים ע' 103-104, נחשונים ע' 396, מנצורה עליית מרבד הקסמים פרקים ראשונים בספר וע' 140
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 1140
בעבר חיו יהודים בכפר, אך סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.
ביב': צדוק 1128
הישוב היהודי בכפר תואהי ידוע רק מהדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
בתחילת המאה העשרים רב הקהילה היה מרי שלום בן יוסף ג'בלי. מרי אברהם בן משה ערוסי כתב בספרו קורא הדורות, כי נשיא קהילת יהודי עדן, ר' בנין משה, מינה מנהיגי קהילות בישובים הסמוכים לעדן, אשר היו תחת השפעתו. את מרי עואץ' מינה בעדן, את מרי דאוד באלשיך, את מרי שלום ג'בלי בתואהי, ועוד.
מסתבר, כי הקהילות היהודיות...
ביב': אנציקלופדיה א', נחשונים ע' 389
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. בכפר היו כשנים עשר בתים, אך רק שבעה בתים היו מיושבים ביהודים, ואילו שאר הבתים לא היו מיושבים. כל יהודי הכפר היו כהנים.
ביב': צדוק 1073 המקור: יחיא כהן מקרית אונו, גויטין כרטסת 1147
נראה, כי מדובר בישוב תורבת עמאר. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: לוי, יעיש, ועוד.
ביב': צדוק 652 המקור: הארון לוי מראשון לציון