קהילות תימן

תצוגת 1911 - 1920 מתוך 1942

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית חמש עשרה משפחות בערך, משפחת צברי, ועוד.

ביב': צדוק 100 המקור: משפחת צברי מבני עייש

עפ"י גויטין, הכפר ממוקם ממזרח לנפת חדא, ומצפון לנפת כ'ולאן.

בעבר חיו בכפר יהודים רבים, אך סמוך לעלייה הגדולה לארץ רוב הכפר היה חרב, וחיו בו מעט ערבים, ושלוש או ארבע משפחות יהודיות.

חורבות הכפר היהודי נקראו "חפת אליהוד". שם המשפחות של היהודים: סעיד וחדאד.

ביב': צדוק 580 המקור: יחיא חדאד מר"ג, גויטין כרטסת 1148

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: בוני, ירימי, צעדי, צברי ויעקוב.

יתכן והכוונה לכפר תשתאן. עיין ערך.

ביב': צדוק 101 המקור: י' ערגי מראש העין

הכפר נודע גם בשמו "חותרה".

סמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע עשרה עד עשרים משפחות בערך.

ברשימות משלמי מס החסות של מחוז רדאע כפי שכתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון למחוז רדאע והאחראי על גביית המס, רשומים עשרים משלמי מס. ואלו השמות: יוסף סאלם, אחיו צאלח, צאלח יוסף, בנו סאלם, סעיד שאער, יחיא שאער, סאלם בן סאלם מת'נא, אברהם סעיד, אחיו יחיא, סאלם מוסא נגאר, עואץ'...

ביב': רדאע ע' י"ג, שס"ו, שפ"ד, נחשונים ע' 388

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות. הכפר היה מיושב ביהודים בלבד. לא ידוע שם המשפחות.

ביב': צדוק 1072 המקור: משפחת שלמה מגדרה

שם הישוב תאדי ידוע מקטעי הגניזה. בקטע אחד נמצאה שאלה בדבר יהודי מתימן מהישוב גבלה, אשר נוצר ויכוח בינו לבין דרשן ממצרים, והדרשן תבע אותו בפני הרמב"ם על שהלבין את פניו. במאה הי"ב היתה גבלה העיר הבירה של תימן, ובה ישבו שלוש קהילות יהודיות גדולות מהערים: צנעא, תאדי ומשבעאן.

בקטע הגניזה כתוב:

כלל הקהל אשר הם ממדינת צנעא הדרים במדינת די גבלה, וכלל הקהל אשר הם מעיר שבעאן ואלתאדי...

ביב': גויטין התימנים ע' 121, יהדות תימן ע' פ"ח, צדוק, גויטין כרטסת 1142

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא יעקוב וסלימאן דוד שתי ריאל.

ביב': פנקס השליחות 40 (צדוק 579)

בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ היהודים חיו בשכונה נפרדת מהשכונה המוסלמית.

סמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה היהודית בכפר קרוב לשמונים משפחות, כארבע מאות נפש. שם המשפחות בכפר: אסווד, נגאר, יוסף, עווד, חדאד, יהודה, מת'נה, יחיא, צנע, חסן, סעיד, שולוק, אקטם, זהרה, נאמיה, סאלם, אברהם, ועוד.

רב הקהילה היה מרי שמעון בן יוסף כהן, תלמידו של מרי יוסף יתים מג'וראן שבמחוז ירים. הוא...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 244, 269, רצהבי, תורתן ע' ר"ד, לקסיקון ע' 293, נחשונים ע' 390, צדוק 581 המקור: יהודה גרידי מבית דגון

הכפר נחשב לריש גלותא, דהיינו, מקום הראשון אליו הגיעו הגולים לתימן. ישובים נוספים המוגדרים ריש גלותא: חגבה, חמדה, די סעיד, אללסי, מכלבאן, נג'יד, תנעם וגבלה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לישוב הקודם.

ביב': גויטין התימנים ע' 200, כרטסת 1144, צדוק

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם וקאחי ובניו שתי ריאל בנו יעקוב שלוש ריאל ובניו יחיא סלימאן סאלם ואברהם, סאלם מוסי' קהלאני ובניו מרי מוסי' וסאלם ריאל ורבע, אברהם יחיא צארום ריאל ורבע, מוסי' סעיד בשארי ריאל, אחיו סעיד שתי ריאל...

ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 40, 63, פנקס השליחות 26, גויטין כרטסת 1146

עמודים