קהילות תימן

עפ"י גויטין, הכפר ממוקם ממזרח לנפת חדא, ומצפון לנפת כ'ולאן.

בעבר חיו בכפר יהודים רבים, אך סמוך לעלייה הגדולה לארץ רוב הכפר היה חרב, וחיו בו מעט ערבים, ושלוש או ארבע משפחות יהודיות.

חורבות הכפר היהודי נקראו "חפת אליהוד". שם המשפחות של היהודים: סעיד וחדאד.

הכפר נודע גם בשמו "חותרה".

סמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע עשרה עד עשרים משפחות בערך.

ברשימות משלמי מס החסות של מחוז רדאע כפי שכתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון למחוז רדאע והאחראי על גביית המס, רשומים עשרים משלמי מס. ואלו השמות: יוסף סאלם, אחיו צאלח, צאלח יוסף, בנו סאלם, סעיד שאער, יחיא שאער, סאלם בן סאלם מת'נא, אברהם סעיד, אחיו יחיא, סאלם מוסא נגאר, עואץ'...

שם הישוב תאדי ידוע מקטעי הגניזה. בקטע אחד נמצאה שאלה בדבר יהודי מתימן מהישוב גבלה, אשר נוצר ויכוח בינו לבין דרשן ממצרים, והדרשן תבע אותו בפני הרמב"ם על שהלבין את פניו. במאה הי"ב היתה גבלה העיר הבירה של תימן, ובה ישבו שלוש קהילות יהודיות גדולות מהערים: צנעא, תאדי ומשבעאן.

בקטע הגניזה כתוב:

כלל הקהל אשר הם ממדינת צנעא הדרים במדינת די גבלה, וכלל הקהל אשר הם מעיר שבעאן ואלתאדי...

בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ היהודים חיו בשכונה נפרדת מהשכונה המוסלמית.

סמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה היהודית בכפר קרוב לשמונים משפחות, כארבע מאות נפש. שם המשפחות בכפר: אסווד, נגאר, יוסף, עווד, חדאד, יהודה, מת'נה, יחיא, צנע, חסן, סעיד, שולוק, אקטם, זהרה, נאמיה, סאלם, אברהם, ועוד.

רב הקהילה היה מרי שמעון בן יוסף כהן, תלמידו של מרי יוסף יתים מג'וראן שבמחוז ירים. הוא...