קהילות תימן
שם הישוב ידוע משטר גירושין -גט, אשר נכתב במקום בשנת אתתקל"ו- שפ"ה-1625. הגט נכתב לסעיד בן נגים, וחתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יפת בן מעודד ור' סעדיה עודד הלוי.
יתכן והכוונה לישוב ת'רת. עיין ערך.
העיירה במרחק של שלוש שעות הליכה משבאם.
בידינו נותרו מספר כתבי יד ומסמכים מהמאה הי"ד עד המאה הי"ז, עובדה המלמדת, כי במקום היתה קהילה יהודית עתיקה וגדולה, ולמעשה, אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר.
המסמך הקדום ביותר הוא משנת קי"ט-1359. בשנה זו העתיק הסופר ר' יחיא בן חסן את המשנה סדר זרעים. נכתב במימון ר' מנצור בן עמר.*
בקולופון כתוב:
נשלם בירח אייר שנת אלפא ושית...
שם הכפר ידוע מכתב יד אשר העתיק הסופר ר' שלמה בן יצחק הלוי צנעאני בשנת תקל"ט-1779. הוא העתיק כתבי יד נוספים בשנים תקל"ז-תקל"ח (1777-1778). הוא תושב סר שבאזור קרית צפא שבמרכז תימן, ונאלץ לצאת לגלות עקב מצבו הכלכלי הקשה, והתפרנס מהעתקת ספרים.
כתב היד שהעתיק במקום היה מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי, במימון ר' דוד אברהם רגחה. כתב היד גדול מאוד, ובו תל"ב דפים. כתב היד שלם וכולל את המדרש לכל התורה...
הכפר תג'אף נמצא בנפת חדא, בחלק השייך למחוז צנעא. כידוע, רוב נפת חדא היה בשטח של מחוז ד'מאר.
חיי יהודים בכפר ידועים לי מהמאה הי"ח.
בשנת תקכ"ב-1762 העתיק הסופר ר' אברהם בן אהרון מנזלי סידור תפילה. הוא העתיק כתבי יד נוספים בשנת תקכ"ט-1769 בצנעא, ועוד. בכתב היד רס"ז דפים, ונכתב במימון ר' סעיד בן שלמה.
בקולופון כתוב:
נשלם בחסדי האל ית' היום ז' לחודש ניסן שנת תרין...
אזורים שונים במערב תימן, סמוך לחוף ים סוף, מכונים תהאמה. בצפון תימן באזור אבו עריש, כמראן, דרומה יותר חודידה מדרום מערב לצנעא, ודרומה יותר בדרום מערב תימן אזור מוזע, סמוך לחוף מוכ'א, ועוד.
הטמפרטורות והמזג האויר לאורך חוף ים סוף היה קשה ביותר, בשונה ממרכז תימן שם התרכזה האוכלוסייה באזור ההרים, ותנאי החיים ומזג האויר היו סבירים. במערב תימן האוכלוסייה היתה דלילה מאוד, ואף יהודים כמעט ולא...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשר משפחות בערך, משפחת כהן, ועוד.
סבירות גדולה, כי הכוונה לישוב תאדי. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.