בישוב מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ד-1904.
לא ידוע אם במקום היה ישוב של יהודים.
בישוב מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ד-1904.
לא ידוע אם במקום היה ישוב של יהודים.
שם הישוב ידוע לי מכתבי יד אשר העתיק הסופר ר' שלמה בן יצחק הלוי צנעאני במאה הי"ח.
בשנים תקל"ז-תקל"ט (1777-1779) הוא העתיק את מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי. עפ"י דבריו בקולופונים של כתבי היד, הוא חי בישוב סר מקרית צפא, ובגלל מצבו הכלכלי הקשה ביותר נאלץ לנדוד ממקום למקום כדי להעתיק ספרים ולכסות את חובותיו. הוא העתיק בישובים: קרית צפא, ת'בושעה וקרית רבה. כיון שהישוב קרית צפא היה באזור סר שבנפת...
קרית שעב נמצאת במרחק של שלוש שעות הליכה בערך מהעיר קעטבה.
בקרית שעב נמצאים הישובים הבאים: אכמה, שעובה, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הישוב קרץ אלחג'ל ידוע לי משני כתבי יד וממסמך אחד, אשר נכתבו בישוב במאה הי"ח.
כתב היד הראשון הוא סידור תפילה אשר העתיק ר' יצחק לתלמידו יוסף בן סלימאן הלוי אלדרג, בשנים תקכ"ח-תקל"ט (1768-1779). בכתב היד שלושה חלקים: סליחות ואשמורות, אזהרות לרשב"ג וכתר מלכות ועוד. בכתב היד קכ"א דפים.
בכתב היד שני קולופונים, ובאחד מהם כתוב:
נשלמה זאת הדפתרא יום ב' בחודש סיון שנת בף (תקכ"...
נותר בידינו גט אשר נכתב בשנת תרצ"ח-1938 בישוב קרצב אלכבירה (הגדולה). לא ידוע לי מיקום הכפר.
שם הבעל הוא שמעון בן דאוד והאשה חמאמה בת מוסא. אין חתימות על הגט, ויתכן כי מדובר בטיוטת גט.
שם הישוב ידוע מכתב יד אשר נכתב בשנת תר"ן-1890. הסופר ר' אברהם חזן העתיק דיואן שירים. בכתב היד קמ"ט דפים. נכתב במימון ר' חסן אברהם.
בקולופון כתוב:
אתחיל לכתוב שירות דיואן... פה אל קרקוש יע"א. נכתב זה החפץ לתשוקת ה"ה חסן איברהים שנת ב(ר?) ב... ואני הכותב חזן אבר(הם)... מעיר קרקוש
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: כהן, תעסה, לוי, אברהם ועוד.