קהילות תימן

תצוגת 1691 - 1700 מתוך 1942

אזור רחבה נמצא במרחק של עשרים ק"מ בערך מצפון לצנעא.

באזור רחבה הישובים הבאים: דרב אלמהדס, גוב, ביר דראב, חסניין, צבירה, שעב, ועוד.

הישוב רחבה התפרסם מאוד בזכותו של מרי יחיא בן אברהם בשירי, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז. נולד במחצית השנייה של המאה הט"ז, ונפטר בשנת תכ"א- 1661. הוא היה סופר פורה במיוחד, והעתיק עשרות ספרים. כינויו הספרותי: אבנר בן נר השרוני.

אחד מכתבי היד הוא...

ביב': אנציקלופדיה א' וב', מסוודה ע' 213-תקפ"ג, 275-תשס"ז, חכמים וסופרים ע' 299, רד"מ ע' 45, נחשונים ע' 358

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 1077

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלושים משפחות של צאצאי מומרים. עפ"י המסורת שבידי יהודי הסביבה, תושבי כפר זה התאסלמו בזמן גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679). הם התחתנו ביניהם ונחשבו "פסולים" בעיני המוסלמים, ואף לא התערבו עם היהודים.

ביב': צדוק 859 המקור: יהודה סיאני וסעידה כומימי מראש העין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. לא ידוע שם המשפחה.

ביב': צדוק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ היתה קהילה יהודית בכפר. במקום היו שני בתי כנסת, ומכאן יש להעריך כי בכפר חיו עשרות משפחות יהודיות.

ביב': צדוק 1053 המקור: שלום יחיא מגדרה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 1055

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי במקום יהודי אחד עם בני משפחתו, ממשפחת ישועה.

ביב': צדוק המקור: עווד נגאר משתולים

כפר גדול של קדרים.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף כהן, הארון כהן, סלימאן כהן שלוש ריאל, מרי דאוד כהן שש ריאל, בנו יחיא כהן שתי ריאל, יחיא דאוד שתי ריאל, סאלם פנחס שתי ריאל ורבע, יוסף ריאל, סעיד פנחס ארבע ריאל וחצי,...

ביב': פנקס השליחות 6, התימנים ע' 159, מכתביהם ע' 41, 222, צדוק 413 המקור: משפחת ג'הסי מיקנעם

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות, ממשפחת גרשי הכהן.

ביב': צדוק 642 המקור: יהודה מליחי מגאולי תימן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

אברהם בן משה יוסף דמתי מדמת כתב, כי אביו ר' משה יוסף דמתי היה הגובה האזורי מטעם הגובה הראשי. דודו, הרב סעיד יוסף דמתי היה ממונה מטעם השלטון הטורקי. אביו היה ממונה על אזור ריאשייה וכוור.

ביב': רדאע ע' קע"ז, גויטין כרטסת 1067

עמודים