סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר קטן של משפחות יהודיות בכפר.
לא ידוע מספר המשפחות ושמותיהן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר קטן של משפחות יהודיות בכפר.
לא ידוע מספר המשפחות ושמותיהן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע משפחות יהודיות בערך. לא ידוע שמות המשפחות.
הכפר במרחק של חצי שעה הליכה מלולוה.
בכפר היתה קהילה יהודית עתיקה, ומכאן מקור שם המשפחה ריעאני.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ רוב הכפר הגדול היה חרב, ועפ"י מספר הבתים, נראה, כי הקהילה היהודית מנתה עשרות משפחות. היהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים. בית הכנסת הגדול נותר על תילו בלי הגג. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.
סמוך לעלייה התגוררו בכפר מעט ערבים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ היה הכפר חרב. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר. עפ"י מספר הבתים, נראה, כי הקהילה היהודית מנתה חמש עשרה משפחות יהודיות בערך.
הכפר ראס נמצא מעל הכפר סוד, ליד העיירה עמראן. יהודים נזכרים בכפר משנת תקע"ה-1715. בכפר נותרו סמוך לעלייה שרידי בתים רבים, ובית קברות יהודי עתיק.
לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהמקום.
סמוך לשטח החסות של הבריטים. הישוב נמצא על ציר הנסיעה תעיז לעיר עדן, בגבול המזרחי של נפת חוגריה. רבים מיהודי תימן נסעו דרך ראהדה. במקום היתה נקודת מכס ביציאה מתעיז.
למיטב ידיעתי, לא היה ישוב יהודי במקום.
באזור ראזח היו הישובים בהם חיו יהודים: סבלאן, קלעה, ועוד. נראה, כי הכוונה לגבל ראזח. ע"ע.
באזור זה התארגנו יהודים ועלו לארץ ישראל בתחילת המאה העשרים.
בספרו של שליח העלייה יוסף צדוק, מוזכרים יהודי ראזח: סלימאן רדי, יחיא סעטי ומשפחתו וסלימאן בן סלימאן.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ יהודי כבן שלושים עד ארבעים שנה, ממשפחת ד'מארי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה יהודית אחת, משפחת סעיד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סעיד בן סלימאן ובניו סאלם ויחיא, וכן יחיא עיצ'ה ערגי.