גְבִי

עיירה של יהודים בלבד, קרית אליהוד.

העיירה גבי בהיותה קרובה לעיר הנמל חודידה, במערב תימן, שמשה כעיר מסחר, ולכן רוב היהודים עסקו במסחר.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית במקום עשרים ושמונה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יהודה בשארי ובניו עמרם וחיים ריאל, אחיו סאלם בשארי ובניו סלימאן ובנימין שתי ריאל ורבע, אחיו חיים בשארי ובניו יחיא יוסף ואברהם חצי ריאל, יחיא סעיד חצי ריאל, יעקוב אהרון ריאל ורבע, פנחס יצחק ואחיו בנימין שלוש ריאל, סאלם טאצה ובנו שוכר שש ריאל, יוסף אסראיל ובניו אברהם וסאלם, אחיו מחפוץ' ואברהם י"ב ריאל, חסן ימני ובנו בנימין שש ריאל, מרי סעיד אללונטה ריאל פחות רבע, סלימאן אהרון ובנו אברהם ארבע ריאל, יוסף אהרון ובניו ישראל יהודה ויחיא ריאל, סאלם יוסף ובנו שוכר עשר ריאל ורבע, יחיא יוסף ובניו סלימאן ויחיא שש ריאל, סעיד יוסף ובנו שוכר שש ריאל, אברהם יחיא ובניו יחיא שוכר סאלם וסלימאן עשר ריאל ורבע, יוסף יחיא ובנו סאלם י"ח ריאל, מרי סעיד בן יחיא מוסי' ריאל, יוסף יחיא צג'יר ובניו שמואל סאלם ונסים שמונה ריאל, מרי רצ'א כהן ובניו יוסף יחיא ואברהם ריאל, מרי יחיא סלימאן ובניו יחיא ואברהם חצי ריאל, יהודה סעיד ובנו יחיא שש ריאל, סעיד בן סעיד ובנו יחיא שלוש ריאל, יוסף סלימאן שלוש ריאל והגב' שמחה בת אלחדאד ריאל. סך הכול פ"ב ריאל פחות שמינית וחצי. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד אללונטה (מקור שם המשפחה בסוג בושם הנקרא אלונטה), מרי סעיד בן יחיא מוסי', מרי רצ'א כהן ומרי יחיא סלימאן.

ניתן לראות בבירור את סכום התרומות הגבוה אשר ניתן בישוב זה, סכומים עצומים של 18, 12 ריאל למשפחה. עובדה המתאימה להיות רוב יהודי העיירה סוחרים, ומצב כלכלי מבוסס מאוד.

בעיירה לא היה בית דין, וכאשר היה צורך להתדיין היו הולכים לאזור אנס או לצנעא, מהלך יומיים או שלושה ימי הליכה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית ארבעים משפחות בערך: עוקבי, בשארי, עפגיין, נהארי, כהן, יצחק-הלוי, סוכרי, עושמי, יוסף, סעיד, אללונטה, מעלם, עיטנוס (מקורו בהרי חראז), מרי חסן ימני ועוד. היהודים התפרנסו: מסנדלרות, מלאכת מחשבת, צורפים, מלמדי ילדים ועוד.

בקהילה היו שני בתי כנסת: שאמי-של משפחת עפגיין, בה התפללו כשלושים עד ארבעים איש. רב בית הכנסת היה מרי יחיא עפגיין. בית כנסת בלדי בראשות מרי יהודה בשארי, בה התפללו כארבעים עד חמישים איש. רב הקהילה סמוך לעלייה היה מרי יהודה בן יחיא בשארי. הוא היה אמיד מאוד, ניסה לעלות לארץ, אך הבריטים הורידו אותו מהאניה בעדן, יחד עם קבוצת העולים, בטענה, כי לא היה בידיהם פספורט. בארץ הקים לאחר העלייה לארץ מפעל ליצור גזוז בראש העין.