בלוג יהדות חברה וקהילה
שאלות:
- רש"י ט' א' – "ויהי ביום השמיני" – מהו התאריך המדוייק?
- רש"י ט' ב' – "קח לך עגל" – הן אהרן והן העם מקריבים עגל; מדוע דווקא בהמה זו?
- רש"י ט' ז' – "קְרב אל המזבח" – לשם מה החזרה, והרי נאמר: "ויאמר משה אל אהרן עשה חטאתך" ?
- ט' כ"ד – "ותצא אש מלפני ה'" – מהו הקשר בין פסוקנו לבין הכתובים הבאים: שופטים ו' כ"א',י"ג י"ט-כ'; דבה"י א' כ"א כ"ו; דבה"י ב' ז' א'; מל"א י"ח ל"ח-ל"ט.
- רש"י ט' כ"ב – "ויברכם" – באיזו ברכה בירכם?
- רש"י ט' כ"ג – "ויבא משה ואהרן" – משה נכנס עם אהרן כדי ללמדו על מעשה ה‑‑‑‑‑.
- רש"י י' ב' – "ותצא אש" – ר' אליעזר אומר, כי מתו על ש‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ בפני משה, ור' ישמעאל אומר ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ נכנסו למקדש.
- י' ה' – "בכתנתם" – רש"י: מלמד שלא ‑‑‑‑‑ בגדיהם אלא נשמתם.
- רבנו בחיי על מות בני אהרן: חטאו באש ולקו ב‑‑‑‑‑.
- אבֵל עד לקבורת המת נקרא ‑‑‑‑‑.
- י' ו' – מנין לאבֵל שאסור בתספורת, שכתוב: "ראשיכם אל ‑‑‑‑‑".
- רש"י י' ו' – "ואחיכם... יבכו את השרפה..." – מה לומדים מכאן בקשר לתלמידי חכמים?
- י' ט"ז – מה המיוחד במלים "דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה"?
- י' י"א – ר' יהושע בן לוי אמר: כל המבדיל על היין במוצ"ש יהיו לו בנים ראויים להוראה, שכתוב: "ול‑‑‑‑‑ בין הקודש ובין החול... ול‑‑‑‑‑ את בני ישראל".
- בפס' אחד בפרק י"א חוזר השורש 'זרע' 3 פעמים; מהו?
- י"א מ"ד – "והתקדשתם והייתם קדושים" – על כך אמרו חז"ל: הבא ליטהר ‑‑‑‑‑ בידו.
למתקדמים:
- רשב"ם ט' ד' – "כי היום ה' נראה" – באיזה אופן ייראה ה'?
- ראב"ע ט' ח' – "ויקרב אהרן..." – מי רוכש את הקרבן?
- ט' כ"ב – "ויברכם" – בעל הטורים: ג' ברכות כנגד ג' מיני קרבנות: "וישמרך" מן ‑‑‑‑‑; "יאֵר" כנגד ה‑‑‑‑‑; "שלום" כנגד ‑‑‑‑‑.
- ט' כ"ג – "ויצאו ויברכו את העם" – רש"י - אמרו: "ויהי נעם ה' עלינו..."; מנין לקוח פס' זה?
- י' א' – על מעשיהם של נדב ואביהוא כותב הספורנו: חשבו שכמו שאחַר התמיד, אשר בו תשרה שכינה, תבוא ה‑‑‑‑‑, כך היה ראוי להקטיר ‑‑‑‑‑ חדשה עתה על היגלות כבוד ה' אל כל העם ועל ירידת ה‑‑‑‑‑, ולכן הקריבוהו לפני ה' ב‑‑‑‑‑ הפנימי.
- י' א' – כיצד מסביר הרשב"ם את שגגתם של נדב ואביהוא?
- הכלי יקר מסביר את דברי האומר כי שתויי יין נכנסו: והיין בוער באדם כ‑‑‑‑‑, כמו שנאמר: "מאחרי בנשף ‑‑‑‑‑ ידליקם" (ישע' ה' י"א).
- י' ב' – "וימותו" – אור החיים מסביר שמיתתם באה כדי ל‑‑‑‑‑ אחרים לירוא מן המקדש. ובעל הטורים מסכם שבני אהרן חטאו ב‑‑‑‑‑ דברים.
- י' ג' – "וידום אהרן" – הרמב"ן: שהיה ‑‑‑‑‑ בקול ואז שתק. לעומתו הרשב"ם: "וידום אהרן" מאבלותו ולא ‑‑‑‑‑. וספורנו מסביר ש‑‑‑‑‑ בקידוש ה'.
- י' ד' – הרמב"ן מצטט את ר"ע האומר, כי בני אהרן מתו ב‑‑‑‑‑ והטילו בהם ‑‑‑‑‑ של ברזל וגררום החוצה.
- י' ט' – "יין ושכר אל תֵשְת..." – מדוע נאסר על הכהנים לעלות על הדוכן ולברך 'ברכת כהנים' בתפילת המנחה?
- רש"י י' כ' – "וישמע משה וייטב בעיניו" - מה מלמדנו משה רבנו?
- רש"י י"א ב' – מה לומדים מההדגשה של "זאת החיה"?
- י"אג' – הרמב"ם: סימני בהמה וחיה הם ב' סימנים: מפרסת פרסה ומעלה גרה, עד שיהיו שניהם; וכל בהמה וחיה שהיא מפרסת פרסה, היא גם מעלה גרה חוץ מה‑‑‑‑‑.
- י"א ד' – "ממעלה הגרה" – רש"י והראב"ע מסבירים את המלה 'גרה': האוכל ‑‑‑‑‑ אחרי הפה באמצעות ה‑‑‑‑‑.
- מהו הקשר בין הפרשה להפטרה בשמ"ב פרקים ו'-ז'?
תשובות:
1. ר"ח ניסן 2. לכפר על עוון העגל 3. כי אהרן היה בוש וירֵא 4. בכולם ירדה אש מן השמים לטובה 5. בברכת כהנים 6. הקטורת 7. הורו הלכה, שתויי יין 8. נשרפו 9. באש 10. אונֵן 11. תפרעו 12. שהכל חייבים להתאבל על ת"ח 13. חצי התורה בתיבות 14. להבדיל, להורות 15. פס' ל"ז 16. מסייעין
למתקדמים:
1. ע"י האש 2. אהרן 3. החטא, עולה, שלמים 4. תה' צ' י"ז 5. קטורת, האש, המזבח 6. בכך שקודם שיצאה אש מלפני ה' כבר לקחו איש מחתתו 7. כאש, יין 8. להפחיד, בששה 9. בוכה, בכה, שהתנחם 10. בפנים, חכות 11. כי בזמנים ההם היו רגילים לשתות יין כל היום 12. להודות ולומר לא שמעתי 13. שֶמשה היה אוחז בחיה ומראה לבנ"י 14. החזיר 15. נגרר, הגרון 16. עוזה נענש במיתה כמו נדב ואביהוא על חטא דומה.
