בלוג יהדות חברה וקהילה
פרשת תרומה – שבת זכור
ד"ר יגאל בן שלום
חודש אדר השנה, תשפ"א, מעורר מחשבות רבות, הנובעות משורה של מאפיינים הנוגעים למסורת המקובלת ביהדות. אנו אמורים לשמוח בחודש זה. השמחה נובעת מחג הפורים המתקרב ובא. שמחה על הנס של פורים, הכרת הטוב למרדכי ואסתר אשר הצילו את העם והטמיעו את המנהגים החברתיים: מתנות לאביונים ומשלוח מנות איש לרעהו. אורה של שמחת הפורים השנה יעומעם בצל קרבנות מגפת הקורונה, המתים, החולים והנפגעים הרבים מבחינה כלכלית. ראש חודש אדר חל בשבת פרשת משפטים ופרשת שקלים, הראשונה מבין ארבע פרשות הנהוגות בחודש זה (שקלים, זכור, פרה והחודש). השבת, פרשת תרומה דנה בבניית המשכן ואיסוף התרומות לבנייתו. השבת היא גם שבת זכור. נתייחס בקצרה לשני נושאים אלה.
מהי תרומה? מצאתי מספר הגדרות: 1. נתינה בחינם במטרה לעזור. 2. סיוע משמעותי, קידום, שיפור.(תרומה לקידום נושא מדעי, חברתי, תרבותי, רוחני...) פרשת תרומה פותחת בפסוק:
"ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" התרומה לבניית המשכן אינה בכפיה, אלא מתוך רצון חופשי לתת. רצון הנובע מאמונה במטרה הכוללת את שתי ההגדרות הנ"ל. מטרה לעזור בהקמת המשכן ומטרה לקדם את המטרה הרוחנית "ושכנתי בתוכם" רוחו של הקב"ה תשכון בקרב עם ישראל. באשר לבניית המשכן והחומרים המרכיבים אותו מצאתי פירוש מעניין במדרש הגדול הקושר בין מבנה המשכן למאורעות היסטוריים בעם ישראל:
"עשרים קרשים, זכר ליעקב אבינו שאמר זה לי עשרים שנה בביתך (בראשית לא מא), והיו שמנה קרשים כנגד שמונת ימי מילה. שני אדנים, כנגד העולם הזה והעולם הבא. ושני אדנים כנגד שני לוחות הברית. וארבעים אדני כסף כנגד ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר. ששה עשר אדנים כנגד ששה עשר מלכים שהיו בירושלים והיתה השכינה והקרבנות עמהן והן משלמה עד יאשיהו". (המדרש הגדול, תקצד)
במפטיר של השבת, שבת זכור נאמר: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" (דברים, כה יז-יח). מדוע נתייחד עמלק במצווה זו מצוות "מחיית עמלק". אחד הפירושים המעניינים עוסק בגימטריא של שמו. עמלק בגימטריא זהה ל "ספק" (240). מלחמת הדורות בעמלק היא מלחמה בעמלק שבתוכנו. המלחמה המתמדת בספיקות המציפים אותנו באשר לדרכנו בחיים, ספיקות באמונה, ספיקות בסובבים אותנו, ספיקות בצדקת הדרך של המנהיגים אותנו. נצחון על עמלק משמעותו בחירה בדרך של אמונה בהירה וברורה בצדקת דרכנו, כל אחד לפי מחשבתו ואורח חייו ובלבד שהיא נובעת מאהבה ויושר ולא משנאה ללא כל סיבה, כמו שנאת עמלק או המן.
.פרשת זכור עוסקת גם בחובה לזכור את מלחמת עמלק אשר אירעה לאחר יציאת מצרים. חז"ל מפרשים כי המן הוא צאצא של אגג העמלקי, אשר איים להשמיד את כל היהודים ברחבי האימפריה הפרסית. לכן אנו קוראים פרשה זו סמוך לחג הפורים. אחשוורוש, המן והעם הפרסי הם חלק מהיסטוריה "משותפת" שנמשכת עד ימינו אלה. הקשר בין איראן והעם האיראני לבין ישראל ועם ישראל החל במאה השמינית לפני הספירה עם גלות אשור, ונמשך גם היום בצל האיום האיראני להשמיד את עם ישראל. בימים אלה של צער ומחלה, ימים של חוסר בטחון כלכלי, ימים של השבתת מערכת החינוך לילדינו, תקופה בה נסגרים מקורות פרנסה של רבים וטובים, חובה עלינו לזכור כי הקושי שלנו הוא יחסי. בכל קהילה יש יחידים וקבוצות שמצבם רע יותר. לכן חובה עלינו לשנן את האמור בתחילת הפרשה וכל מי שיכול, יתן תרומה ככל אשר ידבנו לבו. נסייע לחלשים בחברה, לעני, ליתום לגר ולאלמנה. הבה נחזור ונשנן את המושג "כל ישראל ערבים זה בזה" ונהפוך אותו לדבר שמלווה אותנו בחיי היום יום. האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר עושה רבות ודואגת לקיים פסוק זה. האגודה פעילה בימים אלה ומנצלת את האמצעים הדיגיטליים כדי להגיע לכל בית בישראל המעוניין להעשיר את חיי הרוח שלו. פרשת תרומה מזכירה לנו את הרישא של מאמר זה: נתינה על מנת לעזור. לקראת חודש ניסן הבעל"ט וחג הפסח אנו לא יודעים אם נהיה בחוג המשפחה הגרעינית, או נרחיב את מעגל המשתתפים בליל הסדר. אנו משתדלים גם לקראת חג הפסח, הצפוי להיות קשה למשפחות רבות, לגייס תרומות כדי להעניק למאות משפחות את האפשרות לקיים את החג כהלכתו. אם כך ננהג כולנו נוכל לשאת תפילה בלב נקי ולקוות כי גם עלינו יתקיים הכתוב במגילת אסתר, "והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב."(אסתר ט' כב).
