בלוג יהדות חברה וקהילה
התיישבות עולי תימן בשכונת 'נחלת צבי'
ד"ר דרור חוברה
הרקע להקמת שכונת 'נחלת צבי'
בשנת תרמ"ח (1888) היו בירושלים קרוב לחמש מאות תימנים. בשנה זו היו בשכונת 'עזרת נדחים' ב'כפר השילוח' עשרים בתים בלבד לעניי התימנים ובשכונת 'משכנות' שנים עשר בתים נוספים. פנייתו של הרב חוטר בבקשה לבניית בתים נוספים בשכונה לא השיגה דבר, ולא נוספו בתים על אלו שהוקצו לעניי התימנים בשכונת 'משכנות'. בשכונת 'עזרת נדחים' ב'כפר השילוח' בשנים תרמ"ו–תרמ"ח (1886–1888), נוצר עיכוב בבניית הבתים בשל המתנה לרישיון בנייה במקום. הבתים הראשונים התאכלסו בעניי הקהילה התימנית רק בחודש אלול תרמ"ח (אוגוסט 1888). עשרת הבתים הנוספים שהיו בתהליכי בנייה יועדו לעניי קהילות האשכנזים והספרדים בירושלים, ומשום כך משפחות רבות נותרו ללא אפשרות דיור כלל. בשנת תרמ"ח (1888) התארגנה קבוצה עצמאית מעולי תימן בירושלים, שמנתה כשלושים משפחות, במטרה לרכוש קרקע ולבנות עליה בתים למגורים
הקבוצה החלה להפריש סכום קבוע מההכנסה השבועית לכל בית אב. את הסכום הפקידו בידיו של הנאמן נסים בכר, על מנת שיוכלו לממש אותו כאשר יצטבר הסכום הדרוש לרכישת קרקע לבנייה. נסים בכר שימש כנאמן להפקדות הכספים שברשותו, על פי התחייבות חברי הקבוצה לתנאים שנקבעו.
כשנוכח נסים בכר בכוונותיהם הרציניות של חברי הקבוצה ובהתמדתם בהפקדת הסכום מדי שבוע, השתדל אצל הברון הירש ולקח ממנו הלוואה לצורך רכישת קרקע ובניית שלושים בתים במקום. התנאי היה שההחזר הכספי למלווה יהיה מתוך הפקדות הקבוצה. נסים בכר אף שימש כמפקח על הגבייה ועל תהליך בניית הבתים. שכונה זו נקראה בשם 'נחלת צבי', על שמו של הברון הירש אשר העניק להם הלוואה לרכישת הקרקע ולבניית הבתים. זמן קצר לאחר מכן החלה בניית הבתים לחברי הקבוצה. במודל הקמת שכונת 'נחלת צבי' ישנו חידוש. בשכונות אחרות שהוקמו בכספי נדבנים, מימנו אלה את רכישת הקרקע והבתים, והשכונות או מתחמי המגורים נקראו על שמם. בשכונת 'נחלת צבי' התושבים שהיו היוזמים להקמת השכונה – היו בעלי הבתים בעצם מימון הבנייה בעצמם.
בשנות ה־90 של המאה ה־19 גדלה השכונה והתרחבה. השכונה מנתה עשרות משפחות. תושבי השכונה, שרובם עסקו במלאכת הבנייה, הרחיבו את בתיהם באופן עצמאי עם השנים. נוסף על כך, כל בני המשפחה נרתמו לעבודה, ודבר זה אפשר רווחה כלכלית והגדלת בתי המגורים. שכונת 'נחלת צבי' התאפיינה ברחובות ובפרוזדורים צרים, בעליות ובמרתפים צפופים.
הקמת בתי התימנים בשכונת 'נחלת שמעון'
ממערב לבתי שכונת 'שמעון הצדיק' נרכשה קרקע בשנת תרנ"א (1891) בידי שלושה יזמים: הרב נסים בנימין אלישר, משה מלצר קנטורוביץ ודוד מלמד חפץ. הם הקימו שותפות בשם 'חברת מסחר', אשר שמה לה למטרה להקים שכונה חדשה במקום. השכונה העתידית תיקרא בשם 'נחלת שמעון', מפני קרבתה למתחם 'קבר שמעון הצדיק'. בין הרוכשים היו אף משפחות מעולי תימן. הרוכשים התחייבו לבנות בעצמם את בתיהם. הבנייה במקום התעכבה מספר שנים בגלל החשש מחבורות שודדים שהסתובבו במקום. בשנת תרנ"ז (1897) מנתה השכונה עשרים ושניים בתים. במשך השנים התאכלסה השכונה והתיישבו בה אף עולים מתימן, אשר היו הקבוצה השנייה שהתיישבה במקום. בשנת תרע"ו (1916) מנתה השכונה תשעים ושלושה בתי אב, שמנו 256 נפשות. בשכונת 'נחלת שמעון' היו בתים מסוגים שונים. היו בה בתים מרווחים, בתים קטנים ודלים ואף בתים מעץ ופח. רוב תושבי השכונה נמנו על פשוטי עם וקשֵי יום, אשר בנו את בתיהם במהלך השנים מיגיע כפיהם. בשנת תרס"ח (1908) היו כבר ארבעה בתי כנסת בשכונה, שניים מהם לעדת התימנים. כמו כן היה בה תלמוד תורה על פי דגם הלימוד שנהג בתימן, אך את שאר לימודיהם קיימו מחוץ לשכונה.
