מרי שלום טאצי היה חכם בישוב אחלאל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר אחלאל נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: טאצי, שעבי, חכימה, מפצ'רי, נגדי, אדור, כ'בל, סדי, צברי, אצ'טא, מידאני ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא אלכ'בל ומרי דוד אדור.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים...
מרי טביב בן אברהם נולד בתימן במחצית השנייה של המאה הי"ט בצפון תימן. הוא היה, כנראה, ממנהיגי קבוצה של כמאתיים נפש אשר עלו בשנת תרס"ט (1909) והתיישבו ברחובות, ראשון לציון ופתח תקווה.
הוא התפרסם בזכות היותו השוחט המרכזי במושבה ראשון לציון משנת תרס"ט (1909) ועד לאחר שנת תרפ"ח (1928). הוא שימש מנהיג במושבה יחד עם מרי שלום בן פנחס עראקי. התימנים שהתיישבו בראשון לציון השתלטו בהדרגה על ענף...
אברהם טביב נולד בעיר חידאן בצפון הרחוק של תימן בשנת תרמ"ט (1889). התפרנס ממקצועו צורף ומתקן כלי נשק. בשנת תרס"ז (1907) או שנתיים מאוחר יותר עלה עם משפחתו לארץ בשיירה הגדולה מהעיר חידאן. היה פעיל מקומי בכרמי ראשון לציון.
עסק רבות בצורכי ציבור, נבחר בשנת תרע"ח (1918) לועד המושבה, ושימש נציג התימנים באסיפת הנבחרים בראשון, ועד לשנת תרצ"א (1931) היה חבר הועד הלאומי. היה חבר באחדות העבודה...
ר' יחיא בן שלום טביב העתיק סידור לחגים בחודש אב שנת תרל"ה (1875), לא ידוע מקומו.
בכה"י תפילות החגים: שלושת הרגלים, פורים ותעניות. הסידור מתחיל מבדיקת חמץ בפסח, מזמור החג. הנוסח והמנהגים אופיינים לסידורי תימן במאה הי"ח. בסדר התעניות מציין במפורש, כי הוא מעתיק את מנהג הספרדים, שכן בסידורי תימן הקדומים אין נוסח מיוחד הנאמר בתעניות. השלמת הכתיבה הייתה ביום רביעי, ג' באב תרל"ה (1875). לוחות...
מרי שלמה בן יוסף טביב היה ראב"ד בגבל צבר שבמחוז חוגריה, ומגדולי המקובלים בדרום תימן בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. נולד באמצע המאה הי"ט.
מצבו הכלכלי היה טוב והיה אמיד ביותר. היה נוהג להתבודד וגר ביחידות. היה נוהג ללמוד קבלה במרכז גבל צבר ללא חשש מהמוסלמים. היה קם באופן קבוע באמצע הלילה ללמוד תיקון חצות, והסתגף רבות כדי לקרב את גאולת ישראל. מידי פעם היה נפגש בקביעות עם המקובל מרי...
מרי יוסף בן יוסף טביב כתב חיבור העוסק בנושאים שונים. לא ידוע שנת ההעתקה ומקום ההעתקה, ועפ"י הערכה כתב היד נכתב במאה הי"ט.
החיבור - @44פרי צדיק@55 - עוסק בנושאים שונים: תפילה, תשובה, מעלות התורה, עשר ספירות, מקראות בתורה, סוד הציצית, הצומות, המועדות, הגלגולים, דיני גט, הלכות אישות, שחיטה ובדיקה, גם עפ"י הסוד. העובדה, כי כתב חיבור בנושאי אישות מלמדת, כי היה כנראה רב קהילה. בכה"י רי"ז...
ר' חיים בן דוד טביעה העתיק דיואן בעיר צ'וראן שבדרום תימן ליד העיר עדן בשנת תע"ו (1716). הוא מימן העתקת סידור גדול. בכה"י של"ג דפים, והוא כולל תפילות המועדים, שירים ותוספות שונות.
בהקדמה לסידור: "חלק שני מהסידור הזה עניינו תפילות חג הסוכות והנמשכים אחריהם וענייני הושענה רבה ותיקון ליל שבועות והושענה... והשם יזכינו להתחיל ולהשלים כידו הטובה עלי אכי"ר. ונעתק פה ק"ק צ'וראן יע"א...".
...מרי אברהם טהירי היה דיין בבי"ד צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. הוא חתום על מספר שטרות יחד עם הדיינים: מרי סעיד קהא, מרי סעיד נחום, מרי דוד קאהרי ומרי סעדיה תנעמי.
מסתבר, כי חמשת הדיינים הללו שימשו דיינים מחליפים בחלל שבין שנת תצ"ה (1735) לשנת תק"ז (1747). הם לא מוזכרים ברשימת הדיינים בהרכבים הקבועים, וברשימת הרב עמרם קורח הם מכונים "כמו סניפים לבי"ד".
בשנת תצ"ה (1735) נפטר...
ר' יוסף מחפוץ' טהירי חתום על שטר פסק דין העוסק בשטר חוב בישוב מלאחא, כנראה, במחוז צ'אלע שבדרום תימן בשנת תכ"ה (1665) למעוצ'ה בן ג'אבר אלטהירי. שימש כנראה מנהיג או מרי הקהילה.
יתכן והם חתומים כעדים בלבד.