הכל

הבא, יצחק

מרי יצחק הבא היה חכם בישוב קרן אלדהור בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר קרן אלדהור נמצא באזור הוזאן בנפת חראז, ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה עשרה משפחות בערך: הבא, קוזי, ערוסי, חדאד, עמראן, ישועה, עקבי, חנש, כ'לף, חמאמי, חדאי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי תרם ריאל ורבע.

הבא, מנחם בן שוכר

מרי מנחם בן שוכר הבא היה חכם בישוב נאבאת בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר נאבאת נמצא בנפת חימה, מדרום מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: הבא, קיפי, קעורי, חגאג' אקושם ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי חיים קיפי, רב הקהילה (אנציקלופדיה ע' 575), ומרי שלום הבא, אביו של מרי יחיא הבא, הרשום באנציקלופדיה ע' 100.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי אביו שוכר ובניו: מרי מנחם ושלום תרמו שני ריאל.

הבא, שלום

מרי שלום הבא היה חכם בישוב ג'יל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר ג'יל נמצא בנפת גוף, מצפון מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושתים משפחות בערך: הבא, זקן, גביר, צעטי, ערגי, אסד, באסל, נחמיה, ימני, חמאמי, גופי, גלאך, שרארה ועוד. הוא החכם היחיד בתקופה זר המוזכר בתואר מרי ורבי, משמע שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בתו גיתה תרמה ריאל אחד.

הבא, שלום

מרי שלום הבא היה חכם בישוב נאבאת בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר נאבאת נמצא בנפת חימה, מדרום מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: הבא, קיפי, קעורי, חגאג' אקושם ועוד. חכמים נוספים בקהילה: מרי חיים קיפי, רב הקהילה (אנציקלופדיה ע' 575) ובן אחיו מרי מנחם בן שוכר הבא. הוא אביו של מרי יחיא הבא, הרשום באנציקלופדיה ע' 100.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בנו יחיא תרם ריאל אחד, ואחיו שוכר ובניו: מרי מנחם ושלום תרמו שני ריאל.

הינדי, סעדיה

מרי סעדיה הינדי היה רב הקהילה בישוב אללסי סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הכפר אלליסי נמצא בדרום העיר הגדולה ד'מאר. נולד, כנראה, בתחילת המאה העשרים או בסוף המאה הי"ט. רב הקהילה שמש גם את יהודי הכפרים הסמוכים: ג'רשה חמת סלימאן, סוודיה קולה ועוד.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: עוכשי, חאמי, הינדי, שרמני ועוד.

עלה לארץ בעלייה הגדולה יחד עם בני משפחתו ובני הקהילה.

נפטר בשיבה טובה. לא ידוע לי מתי והיכן.

הכרי, משה

מרי משה הכרי היה מחכמי הישוב גורבאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר גורבאן נמצא באזור אנס, מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ותשע משפחות בערך: באשה, מוסה, מטרקה, סוכיתאל, סעיד, ימני, הכרי, דחבאש, טויל, חדאד, מנקד'י ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה בן סעיד ומרי אהרון באשה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: שלום, יחיא, יוסף ואברהם תרמו שלוש ריאל.

הררי, צדוק

מרי צדוק הררי היה מראשי ישיבת חיי שלום בירושלים בשנת תשי"ג - 1953. שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה שנתן למרי שלמה מעברי להיות שד"ר הישיבה בארץ לאסוף תרומות. חתום עמו מרי שלמה קרואני, ונתנה ביום רביעי י"ד באייר תשי"ג, שנים בודדות לאחר העלייה הגדולה לארץ, כאשר המצב הכלכלי היה קשה ביותר.*

ישיבת חיי שלום נוסדה בירושלים בשנת תרע"א - 1911.

השאש, סעדיה

מרי סעדיה השאש היה מחכמי העיר ד'מאר, אחת הערים הגדולות והעתיקות ביותר בתימן, בתחילת המאה העשרים.

בתקופה זו מנתה הקהילה מאה וחמישים משפחות בערך: גרידי, סעיד, מלאחי, נדאף, אערג, עצטה, עצאר, מנצור, כ'ייאט, הכרי, כאשאת, ריעאני, מעברי, סייאני, עמראן, בוטיל, מרי, דיין, בעיבע, כהן, קהלאני, צ'וגייר, כ'באני, רדאעי, ושצ'י, סמחי, עזירי, אסנאפי, נגאר, מורחי, תנעמי ועוד.

חכמי העיר בתקופה זו: מרי יחיא גרידי, רב העיר (אנציקלופדיה ע' 73), מרי שלמה מלאחי (שם ע' 322), מרי יוסף נדאף, מרי יוסף סעיד, מרי שלמה סעיד מנצור ומרי שלמה מעוצ'ה (שם ע' 348).

וגים, יחיא

מרי יחיא וגים היה רב הקהילה היהודית בעיירה סדה בשנת תרצ"ג - 1933. העיירה סדה נמצאת מדרום לערים ד'מאר וירים, ומצפון לעיר איב.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ, ט"ז שנים מאוחר יותר, מנתה הקהילה ארבע מאות נפש בערך. שמו ידוע לי ממסמך שפרסם הרב שלום גמליאל. המסמך נכתב, כנראה, בחודש תשרי תרצ"ד - 1933, ובו מודה מרי יחיא וגים לשר האוצר סיף אלאסלאם על הסיוע, ועל הסיוע של הרב שלום גמליאל בפתרון העוול שנגרם ליהודי הקהילה, ואף לא ביקש החזר הוצאות כמקובל.

להלן תרגום המסמך:

והב, יחיא

מרי יחיא והב היה מחכמי הישוב חאז בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה חאז נמצאת בנפת המדן, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות בערך: והב, עמאר, חטאבי, עמראן, חובארה, נגאר, יצחק, חאזי ועוד. חכמי העיר בתקופה זו: מרי חיים עמראן, מרי אהרון, מרי שלום חובארה, מרי משה נגאר ובנו מרי חיים ומרי יוסף קרואני.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי השתתפו בתרומה הוא ובניו, אך לא מצוין הסכום.

עמודים

Subscribe to הכל