הכל

מרי סעדיה חגבי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא. ממקור אחד ניתן ללמוד, כי הוא היה שמאי ומעריך שווי נכסים מטעם בית הדין. ביום שלישי כ"ט בסיון בפ"ב - תקל"א - 1771, גירש יחיא בן מרי סעיד שד'רה את אשתו מרים בת סעיד שד'רה.

בפנקס בית הדין כתוב:

מרי שלום בן סעדיה חגבי היה חכם בישוב סדה בתחילת המאה העשרים. העיירה סדה נמצאת בנפת כ'ובן, מדרום לעיר ירים.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ואחת משפחות בערך: חגבי, יעיש, ימני, חראץ', חירק, מעוצ'ה, משנוי, אשול, גרמעי, ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא, מרי שמואל, מרי יחיא סעיד, מרי יחיא יעיש, מרי יהודה חראץ ומרי יחיא בן שלום חגבי.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי אביו סעדיה בן סעדיה חגבי ובניו: מרי שלום ובנו (נכדו) סעדיה, יחיא, אברהם וסעיד השתתפו בתרומה, אך לא מצוין הסכום.

מרי אהרון חדאד היה חכם בישוב מדיד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה מדיד נמצא באזור נהם מצפון מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים וארבע משפחות בערך: זהרה, אסד, ד'יבאני, נעוס, רחבי, כליב, הייאל, חדאד, מעלם, אוצטא, טלח, ביצ'אני, חמדי, מסך, צנעאני, מפצרי, אקצ'ע, גמיל, צברי, שרארה, מפצ'לי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא מפצ'לי ומרי יחיא שרארה, המוזכרים באנציקלופדיה ע' 351, 632.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שש ריאל.

מרי משה חדאד היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום רביעי כ"ט באדר א' בפ"ו - תקל"ה - 1775 נכתב, כי הוא היה שליח בית דין למסירת גט, ליבמה רומיה בת מרי שלום כ'רמבא, מבעלה סעיד בן מעוצ'ה אהרון מהישוב אלגב שבאזור אנס, מדרום מערב לצנעא.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש סעיד בן מעוצ'ה הרון, מן אלגב, את אשתו היבמה רומיה בת מ'(רי) סאלם אלכ'רמבא בגט שליחות ע"י מ' מוסי' אלחדאד, וזאת לרווחא שמא היה אונס בדבר, אעפ"י שנפסק הדין שגירושיו גירושין ואין בטענותיו שהוא אנוס ממש. יום ד' כ"ט אדר א' בפ"ו. ולא נשאר לה שום מדעם ממון, לא מחוב ולא מכתובה.