הכל

באזור היה כפר בשם מגרבה, בו חיו יהודים.

כאמור בערך הקודם, יתכן כי כתבי היד אשר הועתקו במאות י"ז וי"ח בישוב בני חגאג מיוחסים לנפת חימה ולא לאזור קפלה שמצפון לצנעא. ע"ע ערך קודם.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש עשרה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכר הכפר בני חגאג לפני הישוב נאבאת ואחרי הישוב יאפיד, שני ישובים בנפת חימה, משמע, שאף כפר זה נמצא בנפת חימה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות. ברשימות הישובים היהודיים של גויטין רשומים שני ישובים עם כתיב זהה: חכם (חיריק ופתח) וחכאם (שורוק ופתח).

שם בית הכנסת או ישוב בשם בני חנצ'ל ידוע לי משלושה כתבי יד מן המאה הט"ו. רוב מוחלט של כתבי היד העתיקים מהמאה הט"ו, אשר נותרו בידינו, הם ברובם מצנעא וממרכז תימן, וקיימת הסתברות גדולה שאף כתבי יד אלו מקורם במרכז תימן. מאידך גיסא, ידוע חכם משרעב, שבדרום תימן, בשם מרי יפת בן דוד חנדלי, כנראה, על שם הישוב. יתכן, כי מוצא משפחתו לא משרעב.

המסמכים עוסקים במכירת כתב יד של חמשה חומשי תורה ונביאים ראשונים. להלן תיאור המסמכים:

בנפת בני חשיש היו הישובים הבאים: אחזוק, ביר דרב, בית ג'ארצי, בית עראק, גוב, ג'נח, היזם, ואדי סיר, כ'רבת סעואן, סורב, צובאחה, צ'וראב, קרית צפא, רגאם, רדם, שבעאן, שרפה, ועוד.